אתגר חדש! * תרגיל חימום
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ אתגר חדש! * תרגיל חימום
-
אתגר חדש! * תרגיל חימום
פורסם ע"י רות רוט הוראה רכזות וחינוך on 21/07/2024 ב10:30 pmבאתגר הנוכחי יש שני שלבים. השלב השני משעמם למדי, והשלב השני – ובכן, התוצר
אמור להיות יצירתי. מחכות לך!!!
והנה –
שלב ראשון: חשבי על עשר מילים מהשדה הסמנטי של “חימום”, כל אחת מהן – שורש אחר.
שלב שני: שלבי את כל עשר המילים בקטע יצירתי ומעניין בן 70 מילים. (כלומר, את
מוגבלת ל-60 מילים נוספות בלבד!!!)
הרעיון של הקטע לא חייב להיות קשור לחימום.
מחכה לקרוא אתכן!
נ.ב. אם מישהי לא הבינה מה זה “שדה סמנטי”: סמנטיקה זו משמעות המילים. מילים
לדוגמא מהשדה הסמנטי של קור: מקפא, מקרר, גשם, כפור, ברד… וכו’. שימי לב שלא
חזרתי על שורש פעמיים.Gila הגיבה לפני 3 חודשים, 3 שבועות 20 חברות · 30 תגובות -
30 תגובות
-
-
חום, להט, אש, בעירה, שריפה, אידוי, רתיחה, הצתה, שלהבת, ליבוי.
מתאים? יכולה להמשיך לשלב הבא? (לא מחייב במילים האלה, אבל שלפחות יהיה לי בסיס)
-
אמרו לי פעם שהכל באשמתי. ואני, במין ציניות תמידית, השבתי: בטח, גם החור באוזון!
הרי אני זו שהצתתי אלפי יערות, הבערתי במו ידי כבשנים, חיממתי והבאתי לרתיחה את אגמי אירופה הקפואים, ליביתי מדורות, הלהטתי באש קוסמים את כל ילדי העולם, שרפתי גשרים, שלהבתי המונים
להמשיך? כבר התאדו לי המילים…
(חלק מהמילים עברו הטיה מטאפורית, מקווה שתסלחו לי)
-
-
-
לוהט, רותח, שורף, בוער, חם, מהביל, יוקד, שמש ,דליקה, שרב
מתקבל?
-
שוב אני מתגעגע לקיץ.
שיבוא כבר, שיבוא. לוהט ונמרח ככל שיהיה.
ולא אכפת לי להישרף בשמש הקופחת, ללכת ברחוב ולדחוף במאמץ את האויר המהביל בשרב הנורא. להתאדות בדירה נטולת המזגן ולהיהפך לשלולית. שלולית אני.
שרק יבוא.
יבריח מפניו את החורף הקפוא, זה ששוכן בתוך הלב שלי כבר תקופה ארוכה, נמתחת ומתמשכת כמו הגלות, איומה.
משאלה ניצתת בי. בוערת. מדליקה לי אישונים.
שיפשיר בי הכפור.
שרק יהיה לי נעים וטוב, בסוף.
-
-
לוהט, אש, רותח, חמסין, שרב, שריפה, דלקה, להבה, חם, הצתה
-
כבשן, אש, שריפה, הדלקה, מדורה, נר נשמה, הצתה, פירומניה, חום, שרב.
-
אמרו לי שאני פירומנית. שאני מציתה שריפות, מדליקה מדורות,
שבגלל זה יש חום אימים, ממש שרב.
אז אמרתי לכולם:
לא הדלקתי כלום, רק נר נשמה ביער ביום חמסין.
-
כבשן, אש, שריפה, הדלקה, מדורה, נר נשמה, הצתה, פירומניה, חום, שרב, חמסין.
-
אני רציתי להביע אותה שיוקדת, ניגרת הזיעה במאמצי האינסופיים בדרך שלעולם נמשכת, כך צועדת אל עבר פסגה, מפזרת ניצוצות של שמש, ניצחון של תקווה לוהטת, עיני כלו לראות אחד, להאדיר שמו, שרפו שמורות עיני לבל יעצמו מאותם קריאות שליבו זעקתו, לא לשווא רצה הכות ילדיו, לא בכדי בערה שנאת שונאיו של יעקב, הנה בין מצרים כמעט ותופס מקומו, תחינה תעמוד ואולי השנה כבר יבוא סופו, איכה ישבה בדד תתאדה, תיזרה לכל הרוח, במקומה תצמיח, תפיח האור, חיי נשמה, קרבה עזה אל אבא רחום שרוצה בית להשכין שכינה, לחבק בניו אליו, להעצים את אש האהבה.
-
היה חסר בקטע הקודם כמה מילים, הוספתי אותן כדלהלן:
אמרו לי שאני פירומנית. שאני מציתה שריפות, מדליקה מדורות,
שבגלל זה יש חום אימים, ממש שרב.
אז אמרתי לכולם:
לא הדלקתי כלום, רק נר נשמה ביער ביום חמסין שהיה חם יותר מהכבשן.
-
היה חם, באותו יום שרבי, אני ורחל יצאנו אל החמסין, לא מתחשבות בהבל שאפף את האויר. בלהט שבער בנו, ברצון העז, לתפוס את השלהבת, שדולקת כעת בהרי האש, ולהצית בה את הנר שלנו.
33 מילים בסך הכל בלבד! -
אני לא להוטה וגם לא כולי אש ואין לי משהו רותח לספר. (שקרנית)
לא יודעת מי הדליק אותכם לגבי זה, (אולי את??)
בלב שלי מזג האוויר חמסין, שרב (רק לי חם?!)
שורף לי מבפנים.
כל פעם מבטיחה. יותר לא מרכלת!
אבל שוב נופלת.
תמיד אמרו שיש לי הצתה מאוחרת
ת’לקח לא לומדת…
ועדיין יש בי להבה (קטנטנה)
שמאמינה שאני יכולה
נצור לשוני מרע!
-
חם. אש. עד מתי?
עולה לאוטובוס בתקוה למשב מרענן
במקום זה מרגישה גל חום מוטח לכיווני
נהג!!! אפשר מזגן?
המזגן דולק! הוא מחזיר…
כן. על חימום!
הפנים שלך לוהטות, מאמי. אומרת שכנתי לספסל.
כן וכולי מדורה. ככה אני מרגישה
מי אוהב קיץ???
שיבוא ויתן לי סיבה אחת.
התנור המתגלגל לוקח אותנו הביתה.
והתענוג הזה לוקח שעה שבה אני מחשבת להתעלף.
זה נגמר. יורדת לאספלט השחור החדש והנמס.
בחוץ שרב. בפנים כבשן. ואני כמו להבה בוערת.
מתי כבר נגמר הקיץ הזה?
-
מישהו חימם אתכן? 🙂
מי קבע שהכל אש יוקדה?
שכחנו שהיה חורף פעם, אה?
איך שמחת להתכרבל בשמיכה
ואת התנור או המזגן היית מסיקה
איך הפשרנו ע”י מרק עם שקדים
או תה רותח מעלה אדים.
אז גם כשהקיץ אותך מבעיר
ואין שום צל באופק הבהיר,
את נוטפת והרוחות מתלהטות
בל נשכח שהעונות בסוף… מ-ת-ח-ל-פ-ו-ת
ותחת הפוך נזכר בשרב
נודה כמה נעים עכשיו!!
ואל תסמיקי מהטפת המוסר
באתי סה”כ למלא האתגר😀
-
יש אנשים שהם להבה חמה.
שלראות אותם מרגיע ועושה טוב על הנשמה.
ויש אנשים שהם לבה רותחת,שורפת,בוערת.
הלוואי ויכולתי לדעת מה מתחת נמצא
לעזור,לתת חיבוק .
לא להיבהל מהאש מהמדורה.
ולראות כי מתחת יש נשמה.
הלוואי ואוכל לתת חום גם למי שלא מבקש.
אבל מחכה ,כן מחכה
למישהו ,שיפשיר את הקור
שידליק את האור.
-
הלהבות גיפפו את הבית האדיר, הנשגב שבראש ההר. מכלות, מחריבות, איומות.
דמעות רותחות זלגו מעיניו של הנער, ועיניו המסונוורות נצמדו אל המראה השורף, המייסר, מסרבות להאמין.
ליבו יקד בכאב, ידיו המזיעות מחו את מצחו, החום היה קשה מנשוא. רגליו הרועדות איימו לקרוס על האדמה. שפתיו מלמלו, דולקות, מפיחות בו רוח של אמונה ותקווה בוערת–
“כי אתה ד’ באש הצת ובאש אתה עתיד לבנותה”
-
הדלקת נרות. רגע רווי הוד וחמימות, שלהבות מרצדות בחן יהודי, השמש נוטה מערבה, שבת באה לעולם, עומדת על מפתן ביתנו הנקי והמוכן.
הטשולנט רותח על הפלטה, לצידו המרק מבעבע, ואדי התבשילים מדיפים ניחוחות חגיגיים.
הילדים לצידי, ניצוץ משולהב בעיניהם, ממתינים בקוצר רוח לממתק הקבוע.
האם אפשר להחיל את הקסם כמה דקות קודם? להנמיך את גובה הלהבות, לצנן רוחות לוהטות באוירה הקדחתנית?
להנות מאוירת הרוממות, בלי להרגיש שהדלקתי נר לעילוי נשמתי?
-
רותח. חם. אש. להבה. שמש. אור. שלהבת. להדליק. מזיע. מדורה.
-
ל”ג בעומר היה.
מיד בערב הדליקו הילדים את האש.סביב למדורה ישבו הילדים והביטו על אור השלהבות.
אחר כך רקדו במעגל לכבוד רשב”י סביב לאש עד שהזיעו, הכינו קטוצ’קעס.
הלהבות קטנו אט אט עד שדעכו. עדיין חם היה שם, רותח אפילו.
וכך ישבו וצחקו וצחקו עד אור השמש…
-
ליבי אחזה בספל הקפה, לגמה והעוותה את פניה, זה רותח, התלוננה לעצמה…
מספיק חם לי היום, והמזגן כלל לא עובד, פוי…
נו שוין, לפחות אעמיד משהו מבושל לצהרים,
היא נגשה אל הגז על מנת להדליק את האש, אך הלהבה לא הועילה בטובה לצאת…
טוב, בשביל זה יש תנור…
היא הניחה את העוף בתבנית, כוונה להיכן שכתוב עוף, והמתינה עד שיעשה צלוי היטב…
מוישי נכנס סמוק כולו, ובידו נר ,
מאמע, קרא באור, תראי מה קבלתי היום…
הריח עדין לא הגיע אך חמימות ואהבה, הורגשו גם הורגשו…
{ולמי שלא הבינה את הבדיחה – הריח גם לא יגיע היא כוונה על OFF}
-
אני רוצה לאהוב את הרגעים הקטנים,
לשיר גם כשעצוב.
לתת חיוך של אור, גם כשאין בי כלום.
אני רוצה להרגיש חום גם כשקר.
להיות נעימה ,סולחת גם אם קיבלתי חיצי בעירה.
להיות אני ,חמה ומתרגשת
אני רוצה להיות,
להדליק אור בלב,
להבעיר תקוה.
לראות בכולם שלהבת מאירה .
אני רוצה להתחמם ממדורת האהבה.
לעשות, להיות ולא לזרוק את הכל למדורת אשליות.
-
המילים: רותחת , חום, יוקד, שמש, לוהטת, הצית , אש , להט, [דבש], בערה, שרפה, נוצצות.
הקטע: ישבתי
על האדמה הרותחת ,החום בחוץ היה יוקד אך לא זזתי ,כותבת מכתב לבוראי למרות השמש הלוהטת . המכתב איננו נכתב
על גיליון אלה הוא נכתב עמוק בתוך ליבי והצית בו אש יוקדת . להט היה
בעיני הדבש
שלי, פעם הרגשתי בערה פנימית לחקור על העולם למרות שלפעמים תאוות הידע שרפה בתוכי חלקים מאמונתי
התמימה בבוראי. אך כיום אני יודעת ששגיאתי, והאמונה התמימה היא מעל הכול עיני הנוצצות מדברות בעד עצמם. -
אני לוקחת את המילה חימום לכיוון אחר-
בישול, אפיה, הגשה, קצפת, המסה, הקפאה, טיגון, זיגוג, התפחה, צליה.
המטבח הקר קידם את פני, קורא לי להתחיל לבשל.
צעד ראשון הדלקתי את התנור.
האוירה הזמינה אותי לאפות עוגת חלומות, קומות של קצפת, זיגוג שוקולד, דובדבנים ושאר מטעמים.
כמעט התחלתי.
רק קודם התפחתי בצק לחלות, הגשתי לילדים חביתות מטוגנות, בישלתי צהריים, צליתי ירקות.
לא פלא שחום התנור המיס לי את הכוחות.
בסוף היום המטבח היה נקי. כולם היו שבעים.
והעוגה היפה? ניצבה בדמיוני בגאון.
-
מאז שלאהלה הציתה אותה כלפיי בנונשלנט מוחלט, היא החלה לבעור,
אז איך יכולתי שלא להתחמם גם, אה?
ניסיתי להמנע מהלהט האיום שלה, מבטיחה, לא הצלחתי.
תצחקו עליי שאני קלה להשפעה, אבל אחרי זמן מועט מאד התחלתי לרתוח,
לאלה הייתה האדם שיכול לשלוט בגובה הלהבות, אך היא שרתה באדישות מתממת.
התחלתי להשרף מבפנים,
תרדמו מהקלישאה, מבטיחה שהרגשתי בכבשן האש.
פתאום.
אור, רגע גאולתי ופניה השזופות של לאהלה רוכנות מעלי: “אוף! האוכל נחרך“.
-
חמוד. אהבתי את הסוף המפתיע.
רק הערה קטנה, לדעתי תחליפי את המילה “אוכל” ב”חביתה”
גם מבחינה לשונית- כל הזמן הרי מדובר על נקבה. וגם אני חושבת שזה יקל על הבנת הקטע.
אני הייתי צריכה לקרוא פעמיים כדי להבין…
-
-
מי שעוד מתכננת לשתף בטקסט משלה, לדעתי עדיף לא להדגיש את המילים.
א. זה גורם לקורא לשים הדגשות (סוג של סימן קריאה) במיקומים בלתי קשורים.
ב. אני חושבת שחלק מהיופי של המשימה, זה לכתוב קטע שעומד בפני עצמו וגם עונה על הדרישות. החם ינשוב ממנו, בצורה שאם תנתחי את הקטע תביני למה.
ברגע שמדגישים, מרגישים את תהליך הבניה ופחות רואים את התוצר הסופי.
כמו שאני מעדיפה לאכול עוגה, ואולי גם לנסות להבין מה שמו בה, מאשר לאכול ביצים, סוכר, קמח, שמן, מעט קקאו וקינמון מעורבבים. -
נשרכתי כגוש פחם, מת, חסר תנועה
חייכתם אלי, כאילו יש בי חיים.לחשתי שנגמר הדלק, שלא נותרה בי אנרגיה, חשק ותקווה
חשבתם שהגזמתי.נטרפתי בין כאב שורף, ליובש מרוקן, משתק
לא שמעתם אותי נחנקת.שיוועתי לחיבוק שיחמם את הלב שקפא, יחבר מה שהתפרק
הלכתם לידי, שותקים.הייתי מוקפת,
הייתי לבד.
בטעות צרחתי, ובאתם.אבל עכשיו,
אל תבואו
אל תתקרבו
הניחו לי להיות בבידוד, בחושך.
כאילו מעולם לא הכרתי נפש קרובה.***
70 מילים בדיוק. ספרתי.מילים: דלק, אנרגיה, פחם, יחמם, קפא, שרף, יובש, נחנקת, בידוד, שמיכה
Log in to reply.