אתגר כתיבה – פחדים ומה שביניהם

[ת. עקבי]

כמה הדגשים:

1. הפחד לא חייב להיות אישי. אפשר לזקק אותו מהסביבה, או אפילו להמציא אחד!

2. ביקורת עלולה לבוא. קחנה בחשבון בעת כתיבה.

[פסי פישר]

בס”ד

“באיזה חדר את?”

אני מניחה את התיק ואת הטלפון על הדלפק, עוברת בשער המגנומטר, נוטלת אותם חזרה.

“כן חדוי, סליחה. הנה אני כבר כאן למטה. אני באה, מותק. להתראות”.

המעלית בולעת אותי עם עוד כמה ממתינים. אני נועצת מבט במראה הגדולה, חושפת פרצוף חיוור, שפתיים מתוחות.

מחליקה ביד רועדת על הפאה, מותחת חיוך. ערבייה אחת נועצת מבט. לא אכפת לי. אני חייבת לעשות חזרות.

המעלית נפתחת, אני נפלטת החוצה. ליד הקיר אני מניחה יד על הלב המפרפר שלי. מתוודה.

אני פוחדת. כל פעם מחדש. כל נשמה שמצטרפת למשפחה שלי, פוחדת שתתחבא בתווים שמזכירים אותו. אני לא אהיה מסוגלת להחזיק תינוק כזה. לאהוב.

חדר 217. מיטה ראשונה. מכריחה את עצמי להכנס. הרגליים שלי שוקלות טון. הכל מטשטש סביבי.

הנה חדוי.

היא נראית תשושה, מחייכת אליי חיוך של יולדות. אני משחזרת את החיוך מהמעלית. מחבקת.

מתעלמת מהעריסה השקופה, מהתכולה שלה. האנושית.

אני מסתכלת רק על חדוי, מנסה להיאחז בה. היא הילדה שלי, אני יודעת איך היא נראית. דומה לי בול.

“איך את?” אני לוחשת לה.

“ברוך ה’. כואב. אבל אמא, תראי איזה מותק הוא! והוא לא דומה לאף אחד, מצחיק”.

אני קופאת. הידיים שלי מתלחלחות. הלב מכריז על תחרות תיפופים. מנסה לבלוע רוק. לא מצליחה.

עוצמת עיניים. ה’, בבקשה לא.

שיזכיר את אבא שלו, את אמא שלו. את הסבא או הסבתא מהצד השני. אותי. רק לא את זאב.

רק לא.

הצווארון שלי נרטב לחלוטין, הקנה שלי מצטמק. אין בי אוויר.

לא רואה את חדוי, לא שומעת. תיבת פנדורה שנועלת כל מה שניסיתי לשכוח מניפה מולי אצבע. מתרה.

רגע לפני שאני פוקחת עיניים שואלת את עצמי האם לנצח אפחד מכל מיני זאבים קטנים שיסתובבו לי בבית. יקראו לי סבתא.

ומה בכלל הסיכוי שילד ידמה, מכל העולם, דווקא לסבא העלום שלו.

מתחננת אל הפחד להרפות. הוא כורך זרוע ארוכה סביב הצוואר שלי.

מגחך.

[מרים ג]

וואו מקורי!

הפתעת אותי עם הזאב, לפי הפחד חשבתי מינימום מוחמד.

[ת.]

לפי הבנתי מדובר באישה שפוחדת שהנכד שלה ידמה לבעלה לשעבר, שקרוי זאב.

לא מדובר על פחד מזאב.

אהבתי מאוד את הכתיבה! מקורי ורגיש!

[מרים ג]

ברור. לא חשבתי אחרת.

[ת.]

😅

הבנתי רגע אחרי שכתבתי את התגובה…

אי אפשר לערוך פה תגובות, מה?

[מירי]

מדהים ביופיו!

תפתחו שרשור לתגובות…