אתגר כתיבה – פחדים ומה שביניהם // תגובות 💡

[ת. עקבי]

עוד לא קראתי, צריכה לפנות זמן ויישוב דעת, אבל איזו הענות מדהימה!

[מירי]

ד ב יהודה- הקטע שלך אלוףף! הסוף מפתיע ומהמם!

[mevakeret]

תודה מירי,

באמת היה מפתיע?

טוב לשמוע.

תוך כדי כתיבה הייתי בטוחה שזה שקוף מהמילה הראשונה, אולי השנייה;)

[מירי]

כן, הפתיע אותי לגמרי..

חשבתי שזה איזה מחבל🙂

[מרים סולובייציק]

אני לא פותחת את המגרה של המצרכים, בעצם שום מגרה לא. הוא משאיר אחריו “סימני דרך” וזה עוד יותר מקשה עלי. הבן שלי נתקל בו באחד הימים, קפיצה מבוהלת היתה התגובה שלי. הלב שלי פועם מהר וחזק, אני מרגישה שהאויר נגמר לי, מפחדת שאם אפתח את הארון הוא יקפוץ עלי, מי חזק יותר ממי? מי מפחד יותר ממי? אני מרגישה חסרת אונים מולו, הוא מסתובב בחופשיות בכל מקום בבית ואני פוחדת להזיז חפצים, צריך להזיז את המיטה פעם בכמה זמן, צריך לנקות מאחורי הספה, ואני לא מזיזה כלום. גם לא את המיטות בחדר שינה.

פעם הוא קפץ עלי ונכנס לתוך הכיס של החלוק! מבוהלת מאוד שחררתי אותו משם. אי אז הוא נתפס במלכודת, היום – עדיין לא. העכבר.

איזו אמא מצחיקה יש לי! ממה היא פוחדת? מיצור קטן כל כך, נו, באמת…

אני מסכים לפתוח לה את המגרות – היא מתנה את זה בכך שאני אעשה זאת רק כשהיא לא במטבח, שם היתה תחנתו האחרונה של העכבר. מה מפחיד בזה?

[נעמי – מלטשת מילים]

מרים, קטע מקסים ומפתיע. כתוב ממש מיוחד.

רק הפריע לי שהמספר התחלף באמצע בלי הכנה, מהאמא לבן…

[מרים סולובייציק]

אז מה את מציעה לדוגמא?

[מרים סולובייציק]

אולי ככה:?

אני לא פותחת את המגרה של המצרכים, בעצם שום מגרה לא. הוא משאיר אחריו “סימני דרך” וזה עוד יותר מקשה עלי. הבן שלי נתקל בו באחד הימים, קפיצה מבוהלת היתה התגובה שלי. הלב שלי פועם מהר וחזק, אני מרגישה שהאויר נגמר לי, מפחדת שאם אפתח את הארון הוא יקפוץ עלי, מי חזק יותר ממי? מי מפחד יותר ממי? אני מרגישה חסרת אונים מולו, הוא מסתובב בחופשיות בכל מקום בבית ואני פוחדת להזיז חפצים, צריך להזיז את המיטה פעם בכמה זמן, צריך לנקות מאחורי הספה, ואני לא מזיזה כלום. גם לא את המיטות בחדר שינה.

פעם הוא קפץ עלי ונכנס לתוך הכיס של החלוק! מבוהלת מאוד שחררתי אותו משם. אי אז הוא נתפס במלכודת, היום – עדיין לא. העכבר.

***

איזו אמא מצחיקה יש לי! ממה היא פוחדת? מיצור קטן כל כך, נו, באמת…

אני מסכים לפתוח לה את המגרות – היא מתנה את זה בכך שאני אעשה זאת רק כשהיא לא במטבח, שם היתה תחנתו האחרונה של העכבר. מה מפחיד בזה?

[ת. עקבי]

.

[ת]

פסי, הקטע שלך כתוב בצורה נוגעת, יוצא דופן. ממש תפס אותי.

גם המקוריות של הסיטואציה וגם התיאורים המהימנים.

את ממש “בתוך” התחום של כתיבה, נכון?

[אתי אדלר]

שני מילר- הכתיבה אותמטית ונוגעת.

גם בחירת הסיטואציה- כובשת. כולנו מפחדות מזה כך או אחרת. מציאות יום יומית

חידדת והכנסת את כולנו לרגשות אבל מבחוץ.

שלא נרגיש את האאוץ’ חזק מדי.

נשארתי בלי מילים.

תודה

[אתי אדלר]

תודה על האתגר.

באמת מאתגר.

פחד הוא רגש שמנסים להדחיק, לבוא ולפרסם פחד- גם אם מומצא. צריך להכנס לרגש החד שקיים בנו ולשחרר אותו, לספר אותו ולדברר אותו במילים.

היה כיף! תודה