כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
בועות בועות שמתנפצות במציאות ***שיתוף***
-
בועות בועות שמתנפצות במציאות ***שיתוף***
נו גם אתן ניפחתן את הבועה שלכן בחיים ואז היא התפוצצה, בקטנה או בגדולה? בדר”כ אני משתפת במשהו שמח, מצחיק ואופטימי הפעם אני משתפת בתובנה אמיתית מהחיים משולבת בפסימיות מעטה ובנגיעות של ציניות ואמת חשופה.
תהנו ואל תשכחו להגיב ולפוצץ לי את הבועה. (לא חובה לפוצץ)“לא הכל יקרה וייצא בחיים כמו שאת רוצה”
אמרו לי פעם, כולם, כשהייתי קטנה. בכל הזדמנות,
בבוקר, בלילה, בלימודים ובקניות בחנות, (כבר אמרתי בכל הזדמנות?!)
ובתור ילדה קטנה יחסית, (כי בסך הכל הכל עניין יחסי בחיים) לא ייחסתי למשפט הזה חשיבות,
זאת אומרת כן ייחסתי לזה חשיבות, כנראה שמשהו כן חלחל, אבל איך אומרים הגדולים?
“נכנס מאוזן אחת ויצא מאוזן שנייה”
כן, כן הבנתם נכון, אני עדיין רציתי חפיסות שוקולד,
עדיין רציתי לקבל במבחנים ציון 100 עגול ומרשים,
עדיין התחננתי שיאפשרו לי עוד 10 דקות לפני שהלכתי לישון, לפני שמכבים לי את האורות,
כדי להראות שאני ערנית כמו הגדולים, אבל רק כמעט,
עד שהייתי נמרחת על הספה כמו ממרח השוקולד האהוב מרוב עייפות.
אבל ששש… אל תגלו זה סוד שלא מגלים.
כי נכון, יש קטע כזה שאנחנו קטנים לרצות להיות גדולים?
תכלס, זה מן חוק מרפי לא כתוב, כמו הרבה חוקים (גדול. הא?)
קטע מדהים שלא קורה לכל אחד ואחת מאיתנו (נו קצת ציניות בקטנה)
לאחרונה החלטתי לחקור למה זה, מאיפה מגיע הדחף הזה?!
ונראלי שהגעתי למסקנה מעניינת שהיא (נו אתם במתח? אם לא אני ארד שורה)
יש לנו דחף בתור אנשים לרדוף אחרי דברים לא מושגים,
אחרי הדברים הקשיים, המאתגרים, הלא פשוטים, הלא מאוד אפשריים.
הרי לא אפשרי להיות גדולה שאת קטנה,
(אלא אם כן ימציאו בעתיד איזה מכונה, תודיעו לי שממציאים אותה, דיל?) הרי היום הטכנולוגיה בשיאה.
כי איזה כיף זה להרגיש גדולה, הא? כל יום את מנפחת לעצמך דמיון בצורת בועה.
ואז, הרבה פעמים, במהלך החיים, מתי שאנחנו באמת גדלים (כן אומרים גדלים גדלות, ולא, אני לא מתנשאת)
הבועות מתנפצות לנו בפנים, ואז אנחנו מבינים את הסביבה שאמרה לנו אז, (בתקופת התרפפו)
“שלא כל מה שנרצה יקרה ויהיה לנו בחיים”,
פתאום מכה בנו המשפט הזה, חזק, בועט, שורט,
פתאום אנחנו מבינים שזה לא עוד משפט תמים,
זה הכנה אמיתית ומדורגת לחיים הבוגרים
כי פתאום, ככה בלי הודעה מוקדמת יש בועות בועות שמתנפצות ועושות בתוכנו הרבה גלים סוערים ומטביעים
וזהו, האמת, שהפעם, לצערי, אין לי מסר אופטימי שמסכם את התובנה, יש הרבה תהיות ולקחים מפוזרים באמונה.
-
2 תגובות
-
אף אחד לא הכין אותי לחיים בכך שאחכה שנים לילדים
אף אחד לא הכין אותי לחיים בכך שאני ובעלי נהיה חולים
אף אחד לא הכין אותי לחיים בכך שבעלי יתמוטט פתאום (לא קשור למחלה שלו) וישכב בבית חולים מחוסר הכרה.
אף אחד…
אבל…
כן הכינו אותי לחיים בכך שנטעו בתוכי אמונה בכך שהקדוש ברוך הוא הוא קל אמונה ואין עוול
כן הכינו אותי לחיים בכך שנטעו בתוכי ביטחון בהשם יתברך שהוא עושה הכל מאהבה ומרחמים
כן הכינו אותי לחיים בכך שאקבל כל דבר באהבה ובתודה בלי להרהר אחרי הנהגתו של הקב”ה ובלי לחשב חשבונות שמים. כי מי ששואל יותר מדי שאלות, אומרים לו: למעלה יש תשובות אז אם אתה כל כך רוצה תשובות, תעלה למעלה, ושם לא יהיו לך שאלות, אבל למטה כבר לא תוכל לחזור…
-
צודקת 100%. לפעמים זה קשה בתוך התהליך, אבל רק עם אמונה ננצח.
תודה על החיזוק.
-
Log in to reply.
