כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
בן של סנדלר/שיר
-
בן של סנדלר/שיר
ילד אחד, ללא נעליים
בן של סנדלר שהלך.
משפחה, חברים. נעלמו מהנוף.
ה’ נתן ה’ לקח.
מספר כחול חרוט על יד
ולב שבקושי פועם
עולה לארץ, ילד בגפו
שהפך לזקן בודד.
והוא עומד בחלון,
דמעות בעיניים
ונר כפוך וכמעט שנכבה.
גשם בחוץ,
בפנים סערה.
ולכאב לא מוצא תשובה.
נכנס אל החדר סוגר את האור
קולות נשמעים מבחוץ.
משפחה קטנה רוקדת לאור הנרות
בפיו עולה טעם חמוץ.
נכנס למיטה, מכסא את הראש
שוקע לתוך היאוש.
לפתע דפיקות בדלת הבית.
הוא פותח, על פניו עצב חרוש.
“שלום רבי יענקל”.
אומר השכן
משפחה שלמה מאחוריו.
“תהינו אם אפשר לבוא לבקר”.
בטח, אם אפשר תבואו גם מחר.
-
9 תגובות
-
כשהתחלתי לקרוא את השיר היה בא לי לנזוף בך ככה מעציבים את האנשים בחנוכה???
אבל הסבלנות משתלמת, קראתי הכל עד הסוף ובסוף ראיתי שזה שימח גם אותי,
(כן, תבואו גם מחר…) אז עשיתי לך “לייק” כי בסוף אהבתי את השיר.
-
חחח…
הסבלנות באמת משתלמת.
שמחה שבסוף אהבת, תודה על הלייק;)
-
-
ווואי איזה עצוב……ושמח
בטוחה שיש כאלה אנשים……
תודה על השיתוף
-
ההתחלה היתה טובה ממש!
תארה בצורה ממש הולמת את הסיטואציה והרגשות,
הרגיש לי שהסוף קצת קלקל..
אבל באופן כללי אהבתי, עשיתי לך לייק
-
אם כבר הסוף עם פאנץ’ חזק וטוב, משאיר חיוך על הפנים בסיום הקריאה.
וממש מהמם, וזה כלכך עצוב שקיימים כאלה אנשים במיצאות, שפשוט אין מי שיתעניין בהם.
-
תודה שרה.
באמת כואב הלב, רק צריך לשים לב.
-
-
תודה.
יכול להיות, פשוט לא יכולתי להשאיר אותו ככה.
תודה לך!
-
צודקת לחלוטין! באמת אי אפשר להשאיר אותו ככה!
-
-
-
נכון לצערנו…
שמחתי לשתף.
תודה לך.
-
Log in to reply.
