ברכת האילנות…
-
ברכת האילנות…
כל שנה מחדש זה קורה.
כל שנה מחדש התסכול רק עולה.
כל שנה אני מבטיחה לעצמי שהפעם אני יעשה את זה בזמן, ובהידור, ו…
כל שנה אני מבטיחה, אבל זה אפ’פם לא קורה.
אולי גם אתם ניתקלתם בזה,
מזהות?!
כן בדיוק – ברכת האילנות!
הסצנה מתחילה בר”ח ניסן,
עת אדי האקונומיקה מתחילים אט אט לדגדג את זימי האף.
כבר אז יצאתי בהבטחה חגיגית שאני עושה הפעם את ברכת האילנות בזמן, בניסן!
עודי מתארגנת, ואז נזכרתי: נכון, ר”ח ניסן אבל עדיין אדר…
לא נורא, בעז”ה מחר.
ומהיום שלמחרת – זה לא שלא זכרתי, ממש לא, אבל כשנזכרתי ת מ י ד זה היה אחרי השקיעה, איכשהוא תמיד לא היה אור בחוץ (כן, מזמן טענתי שהמוח שלי עובד רק בלילות, יעידו החלומות 😊 ).
כן היה איזה יום אחד שנזכרתי באור, אבל זה היה בשיא ההכנות לפסח, נחלים שצפו מימיני ומשמאלי, ופשוט לא היה שייך לצאת בעת ובעונה ההיא להריח פרחים….
ואז ביום מן הימים, כשנזכרתי והשמש חייכה לי, הייתי לבושה, לא הייתי עייפה, לא היה כפת לי לצאת ו—
אז ראיתי, התאריך: ר”ח אייר….
Log in to reply.