בת מלך, פרק א
-
בת מלך, פרק א
שלום לכל האלופות!
אני חדשה בקדם אך לא חדשה בכתיבה
מנסה להעלות פה קטע
מחכה לתגובות הערות בונות והארות מפדבקות 😊
בס”ד
מסלול ההמראה לא נגמר ,הוא התארך והתארך…אבל אנחנו היינו בתוך המטוס,
מחזיקים חזק בדפנותיו הרוח הייתה קפואה, היא נשבה ברגלי, לא הייתה רצפה.
כמה מעלות הקור הזה? שאלתי את בני,
לא יודע, רוצה שמיכה? הוא זרק לעברי את השמיכה המשובצת של סבתא בתיה,
תזהר!! הוא הטלטל בצורה מסוכנת מטלטל לי את הלב,
מתחתיו אוקיינוס ,דגים טורפים, שיניים חדות. ואני פה כדי לחרוד.
לליאת צריכה לזרום,! בני גיחך לעברי,
לזרום לאן? הצצתי בחרדה מטה עצמתי עיניים מהר, אישה שמנסה לא לראות לא להבין,
לשם! הוא קפץ. ראיתי אותו צולל מול עיני נעלם בעננים לכיוון מטה,לכיוון האוקיינוס!
נחרדתי. בניייייייייייייייייייייייייייייייייי
התעוררתי מהצרחה של עצמי, מבועתת,
הבטתי למיטה השניה בחדר הוא היה שם, נשימותיו קצובות שקטות רגועות, כל כך שונות מאלו שלי,
הבטתי עליו איש שונה ממני, נאנחתי.
מגששת באפילה אחרי נעל הבית השניה ניסיתי לפלס את דרכי אליה,
הראשונה ליטפה את רגלי הקפואה בפונפונים ורודים,
מסרה דש מליבי מאמא מטונטוש הקטן, משמש צוחקת משמיים תכולים,
ניסתה לחמם להפשיר לא יכלה לקרחון שחצץ ביני ובין העולם לקרחון שסגר לי את קנה הנשימה,
הכל היה סגור ומסוגר חוץ ממנו ,החלון.
הוא היה פתוח לכדי סדק , טיפות ניקדו את הרצפה שתחתיו ,
גשם זלעפות יורד בעצבנות חותך את השמיים בעוצמתו, ניגבתי טיפה מעלי ועוד אחת ועוד,
מיהרתי לצאת מהחדר אישה שרגילה למסמס סערות טרם פורצות לנגב אותן טרם יצופו,
מנגבת את העיניים משפשפת חזק,
ברוכה הבאה ליוהנסבורג ללי.
Log in to reply.