גֶנים של אהבה
-
גֶנים של אהבה
עשרה ניסיונות גברתַ בהצלחה
באהבת אין סוף לבוראךָ
אברהם, אבא יקר, ניצבת בקור רוח,
בנך יחידך שמת קורבן לה’ על מזבח,
למה הסכמתה, לא ידעת שזה רגע מבחן, מאיפה הכח…?
ואיך בליבך שמחת בחיל
הרי ה’ לא גילה שיגיע האייל
ובכל זאת,
הסכמת…
מי אני,
קטנה כל כך,
לא מתיימרת לעמוד בסבך,
אבל היום הייתי שם,
ראיתי בעיני רוחי את הר המוריה
כשהסכין השקיף עיני בנך,
כולנו היינו גם, צאצאיך.
גם לנו זורמת בוורידים העוצמה.
קיבלנו העוז בגנים ממך.
היום הייתי שם,
קטנה ומפוחדת.
הניסיון גדול כל כך, עוד רגע קט נופלת.
אבל הַמור הטוב סחרר סביבי כפרד אַצַן.
שרפתי הקורבן על המזבח קטן.
כאבתי והלב שלי התחנן למשען.
שאלת חיים נצבה מולי, עניתי לה “כן!”
ולרגע אחד כל האוויר התרוקן,
קטנה כל כך,
לא מתיימרת לעמוד בסבך,
ובכל זאת מזדקפת השברירית,
בעיני בוערת גאווה יהודית!
כי מי אני, אם לא מעשיי?
ומה מעשיי, אם לא הקרבותיי?
ולמה להן להקרבותיי, אם לא הקִרבה למלך חי…
כולנו היינו שם ביום המדובר
כשאבינו עמד להקריב את יחידו על ההר
כי עם ישראל אוגדה של אותו העץ.
השעה של כל אחד תבוא ותביא עימה האומץ
גבורה של שנים הבוערת כמו אש
אותה כולנו יונקים משורשיי אבות הקודש
קטנה כל כך,
אבל אבא שבשמיים מוביל
קטנה כל כך
אבל זכות אבות סללה לי שביל
קטנה כל כך
וחיפשתי תקווה בה את עיני אוכל לשזוף
אבל אני קטנה כל כך
והוויתור מרגיש כמו הסוף
קטנה כל כך
ומתאמצת להתעלם מהחשש
קטנה כל כך
אבל היום הזה נולדתי מחדש
Log in to reply.