דיון – לאן מועדות פנינו

[מרים סולובייציק]

השירים יפים מאוד, חלק מהם ממש מתוחכמים,

אבל לי אישית כבר נהיתה סחרחורת מהכמויות של השירים.

אולי מישהי רוצה להעלות כאן סיפור בהמשכים?

[תהילה ב]

צודקת, בהחלט צריך…

אגב, מתגעגעת לסיפורי החיים שלך עם האנקודטות הקטנות, כמו הגדולות, והמחכימות כל כך 🙂

[תמי אפשטיין]

זה לא משנה לאן פנינו מועדות.

זה משנה היכן הפורום כרגע.

כרגע, הוא שיתוף אישי/ רגשי/ הגיגי!

מקצועי הוא בוודאי שלא.

כל אחת כותבת את הגיגיה/ רגשותיה/ תקוותיה/ עברה/ עתידה ואפשר להוסיף עוד כמה סלאשים.

לפעמים אפילו אי אפשר לקרא לזה שיר (שורות קצרות לא הופכות טקסט לשיר, עם כל הכבוד). על החריזה מזמן דילגנו. קישוטי לשון נחמדים ונחמדים פחות.

בקיצור…

ביקשתי, בזמנו, שיהיה תת פורום לשירים ולכל מה שמישהי חושבת שזה נקרא שיר. זה לא קרה.

במצב הנתון, אני די ממעטת להכנס לפורום, למרות שזה תחום העיסוק שלי. לא מוצאת בו את עצמי, בוודאי שלא נתרמת. כן משתדלת לתרום מהניסיון שלי כשיש לי מה וכשצפות שאלות. אבל אפילו זה (שאלות והתלבטויות) עוברות יותר ויותר לתיבת ההודעות האישיות מחוסר עניין לציבור.

חבל מאד

ואגב, אני לא המקצועית היחידה שחושבת כך. בתחילת הפורום היו פה יותר כותבות בפועל, ומקצועיות בתחום. היכן הן? כאן הן לא. למה? התשובה ברורה…

[תהילה ב]

תמי, כידוע לך אני בעד כל מה שטענת פה. רק עם חידוד פצפון – לאן מועדות פנינו זה בהחלט משנה. כי אם כקהילה נחליט שכל אחת שמה דגש על יעד הקהילה נוכל לכוון אותה למקום הנכון עבורנו.

אם, לצורך הדוגמא, אני אעלה דיון לקהילת חשבות שכר שיעסוק בצילום – פשוט יפנו אותי באדיבות לשם. וזה יהיה מובן לגמרי….

פה לא מובן יעד הקהילה. וזו הנקודה שאני רוצה לחדד, כך שבהחלט מבקשת מכל מי שיש לה מחשבה בעניין לא רק ללייק אלא גם להודיע אותה קבל עם ועדה, כדי שנתגייס כולנו לחפות על חסרונה של מנהלת בקהילה.

וכמובן – אם ייראה שהיעד הוא מה שאני ואת חושבות שהוא – נפעל באמצעי תגובה הולמים אך נינוחים לכל אלה שחרגו ממנו…

[תמי אפשטיין]

זה לא משנה. ההגיגים התחילו לטפטף לקהילת יעוץ, אימון והנחיה, והדפו אותם משם בתואנה שזה מתאים לפה.

כל עוד אין קריטריונים ברורים (וזה לא משנה אם יש מנהלת ספציפית או לא. גם ההנהלה יכולה לקבוע קריטריונים) – שום דבר לא יזוז.

לא נראה שפנינו מועדות לאנשהו. המצב קיים, ואם לא יקבעו גבולות ברורים – שום דבר לא ישתנה פה.

בזמנו, אני זו שנלחמתי שתהיה קהילה סגורה. אכן היא נפתחה בסוף, אבל לצערי לא מתפקדת. רציתי לייבא נשות מקצוע ולעודד אותן להיות חלק מהקהילה. כרגע יצא לי כל החשק.

[תהילה ב]

הקהילה הסגורה פתוחה רק לנשות מקצוע לצרכי שיתוף וחוות דעת על קטעים שטרם ראו אור ברובם, כך שהיא תיאלץ להישאר סגורה והמתכונת שלה, לצערי, תישאר מצומצמת. הנוכחית – פתוחה לכולם.

לדעתי, ואנסה לשתף פה את @taliashwartz @kedemteam – הקהילה הנוכחית אמורה להיות גם סגורה ולהיפתח רק עבור כאלה שמביעות רצון להתקדם בכתיבה. משמע – שליחת קטע כתיבה מכל סוג שהוא למטרת קבלה והסבר סיבת רצון הכניסה. כך עובדים הדברים בכל קהילת כתיבה מהוגנת.

אם הבעיה היא בדיקת הטקסטים – לא אכפת לי להיות מהבודקות ומאשררות (אפשר למנות כאן כמה כאלה ללא צורך במנהלת דווקא)

כרגע המצב הוא שכל מי שאוהבת קריאה – מגיבה. ומכיוון שהיא לא בהכרח מבינה בכתיבה או מנסה להבין בכתיבה – התוצאה היא תגובות עידוד ולא תגובות מועילות…

[תמי אפשטיין]

לגמרי לגמרי.

בכל המקומות יש דרישה של שליחת טקסטים לאישור.

גם אם יש שיתופים, הם מנותחים מקצועים (ונקטלים לא פחות, באופן שחושבים פעמיים אם להעלות הגיגים).

הבעיה שבנות פורשות (ופורסות) את ליבן, ואת לא יכולה להתנהל מקצועית מול שבר שמתואר בטקסט. רק לעטוף בחמלה ובאיחול. ממילא איבדנו את כל הנושא. והמקצועיות

[תהילה ב]

נקודה מעולה תמי. תרשי לי להתייחס אליה בבוטות כאן, כדי לחסוך עוגמת נפש מהמשיבות.

יש כאן דיונים שמטרותיהם שיתופיות נטו ורגשיות אובר.

מבינה את הכאב, מבינה את הצורך בפורקן, אבל תבינו שזה לא המקום. ולכתוב את זה בדיון עצמו זה קצת… חסר רגש, מן הסתם.

ואולי זו מהות הבעייה – הרבה מאיתנו רואות אותה, הרבה מאיתנו חושקות שיניים, אבל אין לנו האפשרות לבוא ולהגיד – מספיק! כי שפכת פה רגש וזה יותר מנגע בנו, וכואב לנו המצב, הלוואי ויכולנו לעזור…

לכן, בהזדמנות זו אומרת לכל אותן משתפות – בבקשה תפסיקו. לא בגלל שאנחנו לא מעוניינות לשמוע אלא בגלל שזה לא המקום.

מתנצלת מראש אם הכאבתי או פגעתי. לא זו הכוונה. פשוט מקום השיתוף הוא לא כאן. אולי תחנת דלק, אולי יש צורך להקים קבוצת פורקן סגורה, מין קהילת תמיכה… קהילת הכתיבה – היא קהילת כתיבת מילים, לא קהילת כתיבת חוויות ורגשות.

מקווה שהובנתי, ושוב – מתנצלת.

[מירי]

בהקשר הזה קצת חולקת עליך –

קחי לדוג’ את הסיפור של שירי שהתפרסם פה

לפי התגובות שלה (מודה – קראתי ברפרוף) אני מבינה שהקהילה פה לקחה מקום משמעותי בלדייק את הסיפור, כולל תגובות של “לא מקצועיות”

ככה שאני לא משוכנעת שרק מי שרוצה להתקדם בכתיבה יכולה לתרום ולהיתרם מהמקום הזה

(מודה: אם זה הקריטריון – אני בחוץ. לא הפסד גדול אבל…)

כן מסכימה עם זה שתגובות אמורות להיות מקדמות ולא רק מעודדות

אז אם אין למישהי מה להוסיף ממקום מקדם – לא חייבת להגיב…

[תהילה ב]

אני חושבת שמישהי שחשוב לה לבקר משהו מסוים (הרי יכלה לשמור בבטן את הביקורת ולהמשיך להנות מהקריאה) – תוכל לכתוב קטע קצר, הגיג או שיר, לציין שהיא מעוניינת יותר לבקר ולבקש הצטרפות.

בהחלט יש מקום למבקרות, אפשר אפילו לדלג על הקטע במקרה כזה.

אני עצמי נתרמתי פה, אבל חושבת שבמצב הנוכחי התרומה הופכת ומצטמקת לכלל…

[מירי]

אישית, הפסקתי להגיב לשיתופים מהז’אנר שחוגג פה לאחרונה כי לא התרשמתי שהוא מצפה לביקורת עניינית ומקדמת

פורקן רגשי? סורי, לא התחום שלי ולא כאן המקום

[ה]

אני חושבת שכדאי להעביר את העידוד להודעה אישית.

אם התגובה היא על צורת כתיבת הסיפור והתוכן שלו אפשר להוסיף גם עידוד,

אם זה רק עידוד – אולי צריך באמת לדאוג שזה יעשה בהודעות אישיות, למה כולן צריכות לקבל את התגובות האלו

[מירי]

מדייקת – הדפו אותם משם

אמרו שאולי הם קשורים לפה

ואני מציעה אפשרות שלישית – אולי יש דיונים שאין מקומם בכלל בקדם…

[תהילה ב]

דיונים שאין מקומם בקדם – אפשר לדווח (במידה ונתפסים בעיני המכלול כלא תקינים, לא רק אם לשיטתי כשרות XYZ היא לא בסדר)

אני לא מרגישה בנוח לדווח על דיון: מתאים לתחנת דלק/ מתאים לקהילת פורקן ושיתוף. לכן מעלה פה קול קורא…

[תמי אפשטיין]

דיונים ושיתופים.

לפעמים יש כאלו ששוכחות שמדובר בפורום פתוח לכל דבר. פתוח!!

[תהילה ב]

צודקת. שוב מפשטת את דברייך – תפסיקו לשפוך את הלב במקום פתוח! זהירות ברשת אומרת גם את זה, אנשים בעלי כוונות זרות משתמשים בזה באופנים שלא יודעים לאן יגיעו…

שמעתי באוזניי כמה סיפורים שלא המקום לפרט, לא לשווא מרבית הסיפורים שמגיעים מיד לאחים הם על נשים שהייתה להם התמודדות קשה לפני כן… נוכלים יודעים את מי לתפוס ברשת, והרשת היום קרובה ונגישה מאי פעם.

[ברכי שלזינגר]

אני מגיבה דווקא מהמקום שאני לא קשורה לכתיבה

תמי ותהילה אתן ממש צודקות בכל מילה!!! אני בזמנו הייתי רק קוראת ולא מגיבה כי באמת אין לי הבנה בכתיבה….ומאז שהיה את הסיפור של נועה רז שהיא התחננה שיגיבו לה אז התחלתי להגיב פה ושם…וגם כשאני מגיבה אני כותבת מפורשות שאני רק מחמיאה ואני לא מבינה בכתיבה…..(ומירי אגב עם את באמת רק מחכה להערות וכו’ אז אני אפסיק להגיב…..:) אני פשוט מגיבה כדי שיראו שקוראים….)

ובאמת לאחרונה נהיה פה כמויות של שירים ביום(אני ניסיתי להבין למה כל השירים עצובים ומדוכאים….אין אפשרות לכתוב גם שירים שמחים??????)

קיצור בשבילכם באמת כדאי לסנן נכון את יעדי הקהילה ואולי מי שרוצה סתם לשתף שירים בשביל לקבל הבנה וחמלה שתשתף בקהילה נפרדת

המון הצלחות!!! מקווה שבסוף תהנו בקהילה…..

[מירי]

בעד-בעד-בעד

המקום של שירים בקהילת כתיבה, לדעתי

הוא בהקשר לשירים שיש מה לנתח בהם, או שיש להם מטרה אחרת מלבד פורקן רגשות של הכותבת בשורות קצרות ומחורזות (וסליחה אם אני בוטה מידי, אבל לי זה ממש מציק)

יכול להיות שמבחן הוא האם זה שיר שיש היתכנות לתת לו במה ציבורית, מבחינת המבנה והתוכן שלו, רק שהוא צריך עוד ליטוש / הכותבת צריכה עוד שפשוף ותרגול עד שהתוצרים יעלו רמה

או שזה שיר של פורקן נטו, שברור לנו שלא יקבל מקום בבמה ספרותית שמכבדת את עצמה, ואז, לדעתי, אין מקומו כאן. גם אם הוא נכתב בחרוזים.

[תהילה ב]

מעלה פה נקודה נוספת:

בזמנו ביקשתי להריץ פה מתכונת של אתגרים, הכול עבד יפה וטוב עד שהמצב התחיל לחרוק כשהאתגר הפך לרגשי ואישי. לא אתן דוגמאות, מי שרוצה יכולה לעיין היסטורית.

בפועל, תמיד אפשר להקפיץ שוב, אבל כל עוד אין הבנה בסיסית במהות הקהילה – לא רואה טעם. לכן נתתי לעניין כולו לשקוע…

[ה]

נראה לי שהכי יעזור לכל הקהילות בקדם אם יפתחו קהילת לפורקן הגיגים ורגשות, ואז שאר הקהילות יוכלו להישאר מקצועיות ומועילות ובעלות רמה.

גם אם אין מנהלת לקהילה ואין כללים,

כל אחת יכולה לענות מקצועית על מה שמעלים, כמו השיר לא עומד בכללי החריזה , יש בעיה במשקל וכו…

אם יתחילו לענות כך – כנראה יפסיקו לעלות הגיגים כאלו..

[תמי אפשטיין]

נכון, אבל כשמישהי מקיאה לך את הלב, את לא יכולה לבקש ממנה לקחת סמרטוט ולנקות, לפני הבעת אמפטיה מינימלית או להתעניין בשלומה.

ואגב ענק – שירה הוא רק ז’אנר אחד, בודד, מכל המכלול של עולם הכתיבה. בואו נכניס אותו לפרופורציה שלו. כאן בפורום הוא נוטל למעלה מ 80-90% מהשרשורים. כנראה שיותר…

[ה]

אני חושבת שכדאי לפנות להנהלה ולבקש שיצאו בהודעה שכל העלאה של חומר שאין לו קשר לספרות וכתיבה ידווח מיד כדיון לא ראוי,

כך זה לא ירגיש רע למחוק דיונים לא מתאימים.

[תהילה ב]

הנקודה היא לא רק המשתפות עצמן, אלא המגיבות. זה בסדר להעלות שיתוף רגשי כאשר מבקשים לו ביקורת ספרותית. לא בסדר כאשר מגיבים ב: וואי, כמה כואב! או: משתתפת וכו’

לא הייתי מוחקת כל שיתוף רגשי. כן הייתי מוחקת כזה אם היעד שלו הוא לרגש במקום לקבל ביקורת

[תמי אפשטיין]

תהילה, מאד מאד קשה לתת ביקורת לשיר מייסר במיוחד, גם אם המעלה ביקשה.

כל ביקורת, גם עניינית, תתפרש כביקורת. זה בעייתי.

ולפעמים אין לך אפילו מאיפה להתחיל, כדי לנרמל את המילים לטקסט שראוי להעלות ציבורית

[תהילה ב]

צודקת בהחלט. אבל אם ננרמל את זה – כבר לא תהיה בעיה. זו לפחות דעתי…

[ה]

זה אמור להיות חלק מהכללים,

אפשר לעלות תגובה רק עם התייחסות מקצועית לשיתוף שעלה, כמובן ניתן להוסיף גם מילים של מרגישים את הכאב בין המילים,

אבל התגובה חייבת להיות דבר ראשון ניתוח מקצועי

[מירי]

אני לא חושבת שקדם נועד לפורקן הגיגים ורגשות

קדם = קהילה דיגיטלית מקצועית

[תהילה ב]

נכון. אבל שירים לרוב נכתבים על בסיס רגש, הם מכוונים למקום מסוים – בין אם מדובר על מקום של עבודת השם להבדיל על המלחמה המתרחשת בימים אלו, כמו על המתקפה לפני שנתיים ובאופן כללי – מציאות החיים.

לא מעט שירים (שמושרים, פחות מכירה כאלה שלא) – עוסקים ברגש ובחיים עצמם. שירים הם לא ספרים.

[מירי]

אין לי בעיה עם זה ששירים נכתבים על בסיס רגש

השאלה מאיזה מקום מגיע השיתוף של השיר

ממקום של ביקורת מקצועית על השיר

או ממקום של פורקן רגשי שמחפש הזדהות עם הרגש שמאחורי השיר?

אין לי בעיה עם זה שמישהי תעלה שיר לניתוח מקצועי, ותקבל תגובה שהשיר מביע בצורה מדוייקת את הרגש שעומד מאחוריו, יש לי בעיה רצינית עם שיר שהוא בכלל לא שיר אלא רק רגש…

[רבקה צ'צ'יק]

מרשות לי לענות כאן כמישהי שלא קשורה לעולם הכתיבה?

אני רק קוראת, אבל קוראת סופר ביקורתית…

(באופן כללי פחות מתחברת לשירה, וגם אם כן – אז רק לשירים רהוטים, שנונים ומתוחכמים. כאלו שמאתגרים… את המשתפכים אני פשוט לא קוראת)

אפילו שאם הקהילה תיסגר רק לאלו שבתחום אני אהיה בחוץ – נראה לי שעדיף ככה

ואם מרגיש לכן שלא תפתח קהילה מיוחדת לשיתופים – זה רק בגלל שאכן מקומם לא בקדם…

זה חד משמעית מוריד את רמת הקהילה, ואת רמתו של קדם בכלל.

(אפשר לדמות את המצב העכשווי לגרפיקאית שתעלה מודעה בקהילת הגרפיקאיות, ובמקום להתדיין על איכות העיצוב, יתחילו להתדיין על נותן השירות שפירסם)

[תהילה ב]

אני כיוונתי יותר למצב של: קהילה סגורה לתגובות ופתוחה לצפייה וליוק. אבל חושבת שיש בהחלט מקום לתת אפשרות תגובה גם לכאלה שמעוניינות לבקר או להציע מהיכולות והתחביבים שלהן כל עוד הם עוסקים בנושא הכתיבה.

[תמר פ.]

תהילה, תודה על העלאת הנושא.
כמות השיתופים פה עברה לגמרי את גבול הטעם הטוב, ואני בכוונה לא משתמשת במילה שירים 🙄
אני באופן אישי, כחובבת כתיבה אבל לא עוסקת בתחום במקצועי, נכנסתי לפורום בזמנו כדי להעשיר ידע בשפה, להחמיא ולבקר טקסטים מז’אנרים שונים שכתובים ברמה הולמת, להשתתף באתגרים וכו’. אף אחת מהמטרות שלי, ולענ”ד של הפורום הזה, אינה לתת במה לפורקן רגשי הגם שהוא כתוב במילים. אם השיר הועלה במטרה לקבל פידבקים מקצועיים, עניינים, אין לי בעיה שיעסוק ברגשות הכותבת. אבל אם המטרה היא שיתוף הקהל ברגשות, אז לא ברור לי למה פורום כתיבה ספרותית הוא המקום.
באופן כללי אני לא חושבת שפורום ציבורי פתוח הוא מקום נכון עבור שיתופים מהסוג הזה, וד”ל.
אני לא באה לדבר על אף אחת ספציפית, כמובן, רק רוצה שנברר ונדייק את מטרת הפורום: אם הרוב תרצינה שימשיך באופן הזה, אלו שחושבות כמוני פשוט יכולות לפרוש, ולהפך.

[שרה לרנר]

תהילה, תודה שהרמת את הכפפה.

כאחת שעוסקת בתחום הכתיבה (תרגום ועריכת לשון ותוכן כמקצוע, וכתיבה ספרותית כתחביב מקצועי), הרגשתי לאחרונה שאין כל קשר בין הקהילה לבין תחום העיסוק שלי.

הועלו כאן נקודות חשובות מאוד, ולא נותר לי אלא להצטרף לנ”ל.

אשמח מאוד שהקהילה תיתן מענה מקצועי (ורק מקצועי) לתחומי הכתיבה המקצועית והספרות.

תמי, אם תחליטי להמשיך עם החזון שלך לפיתוח הקהילה הסגורה – אשמח מאוד מאוד.

[רחלי]

מצטרפת לכל מה שכתבו כאן על השירים של שיתופי הרגשות שנפוצים כאן לאחרונה
לא מקצועי ולא קשור לקדם בכלל, בטח שלא בקהילה הספציפית הזו
מקסימום אפשר לפתוח קהילה נפרדת, אם הנהלת קדם רואה לנכון להמשיך את המצב הזה
הקריטריון להעלאת שיר או כל קטע ספרותי אחר בקהילת כתיבה
אמור להיות אך ורק מטרת השיתוף- קבלת ביקורת מקצועית ענינית.
אישית, לא יודעת כמה ניתן לתלות תקוות בהפיכת הקהילה למשהו כזה,
מניחה שזו תהיה קהילה רדומה למדי
אלא אם כן באמת תכנסנה לכאן דמויות מקצועיות נוספות
מסכימה גם עם מי שכתבה כאן מעלי, שגם אם לא יהיה לי מקום בקהילה סגורה, זה יהיה אולי חבל אבל עדיף על המצב כרגע. (אם זה באמת יהיה משהו פעיל)
כותבת בתור אחת שלא עוסקת בכתיבה כמקצוע, חובבת כתיבה וקריאה, ביקורתית מאד וכותבת באופן שוטף בעיקר כתיבה מקצועית בתחום שלי- הייטק 🙂

[רחל פישביין]

עברתי עכשיו על כמה מהנושאים האחרונים.

אני חושבת שיש שם הרבה שכן יכולים להשתייך לקהילה מקצועית, בתנאי שיש ביקורת.

עברתי גם על התגובות, 99.9% מהתגובות הן תגובות מעודדות שברובן מתייחסות לתוכן.

בכזה מצב לא רק שלא נעים לתת ביקורת, אלא גם לא יעיל, היא נבלעת בין כל המלל ומן הסתם לא נשמעת אצל הכותבת.

לדעתי, חייבים כאן מנהלת אכפתית שמוחקת כל תגובה שלא עומדת בכללים.

כשאין תגובות מעודדות (שלעיתים קרובות גורמות לנזק יותר מתועלת), כמות השיתופים הלא ענייניים תקטן למינימום.

[תהילה ב]

חייבים מנהלת. המצב הוא שאין. כדאי לראות מה אפשר לעשות בנתונים הנוכחיים, או לחילופין לתת לקהילה לשקוע ולהותיר אותנו במקרי הצורך בחוסר מענה הולם…

[מירי]

אם הטון פה יוביל לכיוון ששיתופים בקהילה הזאת אמורים להיות במסגרת מתאימה

כמו שהדיון כאן משרטט

לא רואה סיבה שלא לקבל החלטה לדווח על כל דיון שחורג מהמסגרת

בהיעדר מנהלת, הייתי שמחה לשמוע חוו”ד של מישהו מהצוות פה, לפני שמחליטה על דעת עצמי

אזל זה לגמרי נראה לי הכיוון…

[תמי אפשטיין]

גילוי נאות, ביקשו ממני לנהל את הקהילה.

סירבתי. בין היתר בגלל העובדת הניקיון המטורללת שיש לעשות כאן, והזמן שזה דורש.

[מירי]

בעבודת הניקיון יש הרבה פה שישמחו לסייע, אני מאמינה

מה שחסר לי פה זה מייל אחד, ברור

עם כללים ברורים – מה נכנס, מה לא

אישית, לא תהיה לי שום בעיה לדווח על דיון שלא עומד בכללים

מאמינה ששבוע-שבועיים כאלה והדרמה תהיה מאחורינו

[תהילה ב]

אני מאמינה שאם @kedemteam יהיו מעורבים בהחלטה, יהיה אפשר להוציא פוסט על כללים שהועלו פה וסוכמו כהגיוניים וקבילים בעיני ההנהלה, ואז כמו שאמרה מירי – נרגיש בנוח יותר לעזור בעבודת הניקיון, גם אם לא תהיה מנהלת.

[שרה לרנר]

תמי, אולי בכל זאת?

לפחות את הקבוצה הסגורה?

דווקא לקבוצה הסגורה יש אולי פוטנציאל, אם מישהי מקצועית תיקח על עצמה את ניהולו.

[תמי אפשטיין]

רחל, אולי אנחנו לא מדברות על אותו פורום.

כל טקסט עשוי להתאים, טכנית, לקהילת כתיבה, אם יש קשר בין המשפטים.

גם תגובה של: ווווווווואאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווו, איזה נוגגגגגגגגגגגגגעעעעעעעעעעעעעעע

היא תגובה מעודדת.

כל טקסט שמביא חיבוטי נפש וייסורי נפש עשוי לחבר ולגעת. לא בגלל הכתיבה, כמו בגלל הסצנה.

זו לא מטרת הפורום. המטרה היא שהכתיבה תיגע, לא המציאות שאת כותבת עליה.

עכשיו לנקודה הבאה: כמה מבקשות בכלל ביקורת? כמה מהשרשורים נפתחים עם המילה: שיתוף?

ומי שמבקשת ביקורת, מאד קשה להשחיל משהו ענייני בתוך כל ה: כתיבה נדירה/ יש לך עוצמה במילים/ וואו וואו וכד’. לכי תפוצצי את הבלון ותסבירי שלא, הקטע הזה בוסרי ומטה.

ועוד משהו – כמי שמגיע מהתחום ואף מלמדת כתיבה, את לא מצפה ממני להתחיל לתת שיעור פרטי לכל טקסט. נכון? יש כאן מדי הרבה טקסטים שאת בכלל לא מבינה מאיפה להתחיל. אפילו לקטלג אותם לסוג הז’אנר זה מורכב. אז להעמיק?

אדרבא, שמבקשות הביקורת תמקדנה את השאלה שלהן. יש קטעים אפילו לא מובנים (לי, בכ”א) מרוב שהם הירואיים וערטילאיים.

[Noa Sharabi]

מעבר לעניין האיכות יש את עניין הכמות

בתקנון הקהילה כתוב-

• מטרת הקהילה היא פיתוח מקצועי, לכן אין להעלות יצירה לצורך שיתוף בלבד ללא בקשת ביקורת (ניתן לבקש תגובות באישי בלבד).
• פרסום שירים: לא יותר משני שירים לחודש לכל משוררת.

אבל אין לזה אכיפה ויש הרבה משתמשות שלא באמת מתייחסת לזה וחבל.

[חומי קרמינר]

גמני מצטרפת.
כתסריטאית (שלא כותבת שירים כמעט בכלל) די חדשה פה בקדם-
קצת התאכזבתי.
אני באופן אישי נכנסתי לכאן עם 2 מטרות:
1. להכיר עוד סגנונות כתיבה, מילים, ז’אנרים, וכיווני חשיבה חדשים.
2. אולי פחות נעים להודות בזה- אבל רציתי מקום שיכיר את התוצרים שלי (תוך כדי
נתינת ביקורת, כמובן, או רעיונות יצירתיים להמשך) ויתענין כדי להמשיך לשיתופי
פעולה או עבודה.
חד וחלק.
אם הקהילה היא מקצועית- היא אמורה לתת מענה מקצועי או תעסוקתי.
בעיני.
בינתיים- לא הרגשתי נוח להעלות דברים כאלו- כי זה לא היה נראה לי הסגנון,
אבל אני ממש בעד שינוי הגישה.
בהצלחות.

נ.ב. אני חלילה לא באה לדון את כל המשתפות,
השירים מרגשים ונוגעים ללב,
אבל רחוקים מהמטרות שאני מחפשת בקדם.

[תהילה ב]

מסכמת בינתיים כמה מהבעיות שהוצגו פה, אם פספסתי – מוזמנות להוסיף.

1. אין מנהלת – ידוע וניכר לעין. מי שיכולה – מוזמנת להציע את עצמה.

2. שיתופים רגשיים שלא לטובת ביקורת – אין מקומם פה.

3. תגובות – לא ביקורתיות, כן מעודדות. נחמד והכול אבל עידוד צריך להיות במידה, לשם כך יש את הלייק. רוצה לעודד? תכתבי את העידוד בצורה הולמת קהילת כתיבה ספרותית תוך ציון מה מצא חן בעינייך במילים, ולא בהתרחשויות שמובעות בהן.

4. פירוט הנושא – לא נכתב בפירוש, אך עולה מבין השורות. צריך להחליט על צורת כתיבת נושא מקובלת ויעילה. לדוג’: ז’אנר – מטרה – שם, דוגמאות מוחשיות: שיר – ביקורת טכנית – שם1, סיפור קצר – ביקורת תוכן – שם 2, סיפור בהמשכים – ללא ביקורות – שם3, סיפור בהמשכים – ביקורות – שם 3. (המודגש – לטובת הפיצול)
5. שירים – יש מגוון סגנונות שירים, לא מכירה את כולם. יש הייקו – בהחלט סוג שירה מכובד והוא ללא חרוזים. יש עוד רבים אחרים מקובלים. כל השאר – אין מקומם פה.

[צפורה סולוביציק | מוטעם – תוכן מותאם בטעם משובח]

לגבי זה, אולי אפשר להוסיף תגיות

זה יפתור את הבעיה, חלקית לפחות

[תהילה ב]

אלו כבר ענייני פיתוח…

[תהילה ב]

בנפרד, ואולי כדאי לפתוח דיון נפרד לכך: קידום הקהילה.

אתגרי כתיבה – אולי עם פיצול לספרות ושירה.
אתגר סיפורי המשכים – משהו מעניין שנתקלתי בו (ונוכחתי לראות שרץ פה בדיון של שירים כלשהו), כותבים קטע, מישהי אחרת ממשיכה. ללא עלילה (כן מתפתח משהו בסופו של יום, אבל לא מוגדר), כתיבה לשם כתיבה והתקדמות.

דיונים בנושאים שונים – יש הרבה, אפשר לפתוח דיון רק על זה.

ביקור סופרות – הצגת שאלות ספרותיות לעוסקות בזה כיום (לשם כך דרושה היכרות עם המדוברת, אבל בטוח לי שלכמה פה יש קשרים)

ביקורות ספרים – חלק משמעותי מהעניין והכיף.

יש עוד?

[Noa Sharabi]

אולי באמת תפתחי דיון נוסף,

אני בטוחה שיהיו הרבה דעות ותגובות לנושא הזה,

הוא בהחלט חשוב!

[תהילה ב]

בוצע. מוזמנת לעבור לשם.

[רעות סימינובסקי]

תהילה, את צודקת לגמרי. תודה על העלאת הנושא, גם אני חשבתי שתקופה ארוכה שהקהילה הפכה לרגשית.

אישית אני פה כי אני נהנית ממילה כתובה מקצועית ותמיד מעניין אותי להכיר וללמוד סגנונות כתיבה נוספים. כרגע אני כותבת בעיקר לעצמי אבל עוזרת בייעוץ ועריכה (אמנם לא מקצועי כרגע לצערי) לסופר שכותב ספרים.
בעבר הרגשתי שאכן נתרמתי מהקהילה והיא קידמה אותי מקצועית בנושאים הנ”ל, לאחרונה אני לא קוראת את רוב ההודעות מהקהילה.

לדעתי צריך להחזיר את האתגרים, אולי לסכם בינינו על מנהלת שתוציא אתגרים אחת לזמן מוגדר.
סיפורים שיתופיים ג”כ אמורים לתרום ולקדם, גם אם לא נצליח להוציא מהם ספר ומסר:)
באופן כללי לדון בנושאי כתיבה, רעיונות לכתיבה מעניינת, עיצות להתקדמות למקצועיות, המלצות למקומות לימוד רלוונטיים לתחום הכתיבה וכדו’.

וכן, גם סיפורים, קצרים או ארוכים, ברמה ועם תוכן. כאלו שיכולים להכיר מהם עוד סגנונות כתיבה (כי הרי אנחנו מושפעות מסגנונות כתיבה שאנחנו מכירות) או שיכולים לעזור לכותבות להפוך לסופרות מוכרות ולהוציא ספרים.
בקיצור- בעד קהילה מקצועית יותר, שתאפשר כניסה גם למי שעדיין לא מקצועית או לומדת בצורה מקצועית והעיקר שיש לה מה לתרום או להיתרם- מקצועית!!

לגבי שיתופים אישיים, ללא שום טעם בפרסום דווקא בקבוצה שעוסקת בתחום, באמת יש בשביל זה את תחנת דלק המיועדת לכל אישה באשר היא, או את הקבוצה לבחורות בלבד. הקבוצה שם נועדה לתת כוח ולהתחזק יחד.