כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
דיון|| מה הופך ספר למשובח?
-
דיון|| מה הופך ספר למשובח?
מה לדעתכן, יוצר את התמהיל הנכון שהופך ספר מ’עוד אחד על המדף’ לספר משובח ומיוחד?
שוטו
-
63 תגובות
-
347
528
0
פעילה בקהילה
ספר שאין בו אנשים מידי מסכנים.
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
לא מסכימה.
עייני ערך מהללאל, המצליח ביותר מסדרת ממלכה במבחן.
-
347
528
0
פעילה בקהילה
כנראה שלא דייקתי מספיק.
הכוונה שלי היא לספרים שבהם ההזדהות עם הדמויות לא קורית כתוצאה מהמסכנות שלהם אלא עם דרך ההתמודדות שלהם. ובכל מקרה עדיף בכלל לדלג על טרגדיות ולא לנפח אומללויות.
קל ליפול בבור הזה, כי אנשים נוטים לגלות אהדה למסכנים וספרים על מסכנים הופכים בקלות לרבי מכר. זה עדיין לא הופך אותם למשובחים.
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
אה, הבנתי.
צודקת, כאלה ספרים אני לא קוראת. (הספיק לי שבכיתי פעם אחת מאיזה ספר שאמללו דמות 🙂 מאז לא מתקרבת)
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
אחת הבעיות הקשות.
ספר מציצני, טראגי, ועל הכיוון הזה – לוקח בקלות, למרות שהרבה פעמים אין בו כלום מעבר לטרגדיות.
-
347
528
0
פעילה בקהילה
אני לא מדברת דווקא על ספרים מלאי טרגדיות. מבחינתי גם טרגדיה אחת היא יותר מידי.
רחמים מובילים לסלחנות, ובאופן כללי מעוותים את השכל הישר, וזה מסוכן. זה יכול לגרום לנו להזדהות עם אנשים רעים ועם מעשים אסורים.
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
נקודה מאד נכונה
-
-
-
-
-
-
661
436
0
פעילה בקהילה
לא חושבת. לדעתי מה שמשמעותי זו הכתיבה.
יש ספר שקראתי פעם – “מסמרים בכיס הסרפן” של ב. זונאבנד
אישה מסכנה ממש אבל הספר מיוחד.
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
שאלה קשה.
יכולה להגיד שאם לא מסווגים לפי זאנר – שזה עניין אישי של כל אחת, אז ככה, בסדר יורד:
1. כתיבה – אישית אני אוהבת כתיבה חכמה, בחירת מילים מושכלת ולא כתיבה רדודה או שטחית. הרמה של הכתיבה יכולה להצמיד אותי לספר עד לסיומו או לחלופין לגרום לי לסגור אחרי עמוד בודד.
2. עלילה – כמה שיותר מקורי – יותר טוב. אבל לא להגזים ולהגיע למחוזות שמעבר לכל היגיון. ולא אציין שמות ספרים… (לא מתכוונת לספרי פנטזיה ודומיהם, אלא לעלילות שלא שומרות על חוקיות, נעות בלי הרף ולא מבינים בהם מה הקשר בין ימין לשמאל)
3. תקינות – כן, לא אוהבת חורים. אני אולי אקרא – אבל זו תהיה הפעם האחרונה וייתכן שגם לא אקרא ספר נוסף של המחברת, אלא אם כן אשמע שחל שיפור.
4. דמויות – יש כאלו שישימו את זה בראש. אישית אני לא חזקה באפיונים (לפחות לדעתי), אבל כן מצמידה אותם להיגיון ולרעיון העלילה, אז קצת קשה לי להגיד שבגלל זה אפסול ספר. אולי רק אעקם את האף. אבל טכנית – אם הגיבור או דמות אחרת מתנהגת באופן לא צפוי – זה בהחלט יגרום לי להתגרד… (ספר אחד, לא אביא את שמו, בחור בן עשרים מתנהג כמו בן שתים עשרה בזמנים מסוימים.)
כמובן שספר שלא עבר עריכה ספרותית ועריכה לשונית – רואים עליו…
-
51
74
0
פעילה בקהילה
לדעתי, ספר שיהיה לי כיף להמשיך לקרוא אותו-
הוא ספר “מתובל”
שגם בסיטואציות הכי עצובות (וטוב שיש כאלו אחרת על מה כותבים סיפור??)
תהיה חריפות, הומור (שחור), כל משפט חריף ש”יתבל” ויתן תוספת טעם…
זה בעיני מה שגורם לי לדפדף לעמוד הבא בעניין…:) -
138
88
0
פעילה בקהילה
כתיבה חכמה ושנונה יכולה להאפיל על הרבה חסרונות…
אני אישית אוהבת דיאלוגים, ותיאורים מדוייקים,
וממש ממש לא מחבבת ספר בגוף שלישי.
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
רוב הספרים הם בגוף שלישי… רק בשנים האחרונות מתחיל להיכנס ראשון.
מה נשאר לך?
-
355
408
0
סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
נשאר לה זמן:)
-
138
88
0
פעילה בקהילה
זמן זה כבר שווה:)
תהילה- כמה שנים אחרונות?
– או שאני צעירה משאת חושבת
או שהטעם התחלף לי עם השנים…
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
אני לא קראתי את כל הספרים הקיימים ולא מתכננת לעשות את זה. אבל גם אם צד הכתיבה היה קיים לפני עשר שנים (במגזר החילוני זה יותר נפוץ, אגב), בפועל רוב הספרים בגוף שלישי.
קחי לדוגמא את מיה קינן, היא התחילה לכתוב בגוף ראשון מאל חזור.
@tammyepshtein נדמה לי שהספר השני שלה – ספירלות, כתוב בגוף ראשון. לא יודעת לפני כמה זמן יצא, אבל לא יותר משנתיים-שלוש.
בתיה ענה כותבת בגוף ראשון. לא עקבתי אחרי כל הספרים שלה, אבל היא לא כל כך וותיקה ממה שידוע לי.
וביננו, גם בספר שכתוב בגוף ראשון כמעט בלתי אפשרי לכתוב רק בו. אלא אם ההתפתחויות הן ממש רק מצד הגיבור. ניסיתי לעשות את זה, האמת. היה מאתגר, אבל באמצע הספר הבנתי שאת הדברים שמאחורי הקלעים – רק אני יודעת ואת הקורא זה עלול לתסכל, אז הוספתי… ובעבודת עריכה הייתי צריכה גם להוסיף מעט קטעים קדימה, שיהדקו את העלילה לפי מה שהיה ברור לי תמיד אבל לא ירד לדפים.
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
ספירלות יצא לפני שנה וחצי (בערך) טאבו משותף יצא שנה וחצי לפניו.
גוף ראשון זה אכן מאד טרנדי, ואני מסכימה לחלוטין עם תהילה.
יש עלילות שמורכב עד מגוחך לכתוב בגוף ראשון.
כשכותבים בגוף ראשון חייבים להצמד לעיני הדמות. היא לא יכולה לדעת מה שאינה רואה, למשל. היא יכולה להרגיש שלחייה לוהטות. היא לא יכולה לדעת שהסמיקה (אין לה איך לראות את עצמה, אם היא לא מול המראה). היא יכולה לשער שהולך בלאגן מעבר לקיר, לפי הקולות שהיא שומעת. היא לא יכולה לדעת על כך בבוודאות.
היכולת שלה מוגבלת. מאד. בדיוק כמו שעיניים שלך מוגבלות. עלילות מסועפות שקיימות בכמה חזיתות או בכמה זירות – לא אפשרי לכתוב בגוף ראשון.
גם ספירלות, שנכתב בגוף ראשון, הוא נכתב כל פעם ממבט של דמות אחר. אחרת לא היתה אפשרות שיכתב בגוף ראשון.
-
138
88
0
פעילה בקהילה
הכוונה שלי היתה לדמות העיקרית, לא לכל הדמויות והזירות.
אני מצפה שכשאני עוברת את התהליך יחד עם הגיבור הראשי,
אני רוצה להרגיש מה הוא עובר מהמבט שלו, לשמוע את המחשבות שלו, להרגיש יחד איתו בדיוק מה שהוא חווה.
בעיניי זה מעורר הזדהות וחיבור הרבה יותר מאשר סיפור על ‘הוא’.
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
ב’כל הנחלים’, אם אני לא טועה, הי את חלק של הגוף הראשון, וחלק של הסיפור בגוף שלישי.
זה אפשרי, אבל תלוי מאד בעלילה הכוללת. אאל”ט, גם ב’לא שאלתי’ (אותה מחברת) יש כמה דמויות, שכל אחת מספרת מנקודת מבטה בגוף ראשון.
מצד שני, את לעולם לא יכולה לכתוב מה עובר לדמות השניה בראש. יש עלילות שזה פשוט לא עביר, משום שהסיפור מתבסס על הרבה אינטרקציה בינאישית, ואת חייבת להעביר גם דברים שלא נראים בעין.
ובסוף… כמו שציינתי. זה טרנדי. יש סיכוי גדול שעוד 20 שנה זה יהפך למיושן. חוי רוזנברג ניסתה להכניס את הכתיבה בגוף שני. בפועל זה היה מסורבל ולא התקבל
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
אויש, שני נשמע מעצבן. זה כאילו לכתוב מכתב לעצמי.
אני משלבת בין ראשון לשלישי ורואה בהחלט שלכל אחד יש הפלוסים שלו. אבל ראשון באמת מאתגר, חושבת שמה שהכי מאתגר בה זה לא רק שהיא לא יכולה לתאר את המראה של עצמה או את רגשות הסובבים (כן להבהיר אותם באמצעות הדגשת הבעות פנים, תנועות גוף והשערות), אלא גם זה שצריך לשמור עליה מוגנת. אם כל הקוראים יודעים פרט מסוים והגיבור שלנו לא נחשף אליו – הוא לא יכול לדעת, הוא צריך להישאר בתמימותו.
טוב, אולי לא ברור כל כך מה שכתבתי אבל זה נובע ממקרים מסוימים מאד שאפילו קוראות הבטא העלו בפניי שאלה לגביהם, וכן בגלל שאני כותבת בהווה, ולא עבר.
שאגב, גם מעניין – למה יותר מתחברים, לשפת כתיבה עבר או הווה? בקריאה לא אכפת לי עבר, אבל בכתיבה – קשה לי מאוד כשנוצר צורך כזה, למרות שמבחינת חזרתיות על מילה אני – הרבה יותר קל להימנע.
-
454
556
0
פעילה בקהילה
חושבת שיש יופי בהווה, ויש יופי בעבר
וכל אחד מתאים במקום אחר
יש משהו יותר מרתק בהווה מצד אחד – כאילו חווים את החוויה ביחד עם הגיבור
ומשהו יותר מסודר ומאורגן בעבר מצד שני – יותר קל ׳לסדר׳ את המציאות שתתאים לסיפור…
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
תהילה, זה כבר שווה דיוםן חדש, כתיבה בלשון עבר או הווה.
אולי נמתין כמה ימים, עד שנמצה את הדיון הנוכחי, ונפתח את זה
-
53
34
0
פעילה בקהילה
בקשר לכתיבה בגוף ראשון
קראתי פעם מאמר של לירון פיין
שמסביר שם בדיוק איך לכתוב כתיבה טובה בגוף ראשון
וראיתי שרוב הספרים בגוף ראשון הם לא באמת גוף ראשון
וזה מאודד מעצבן אותי בקריאה ומגרד.
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
מעניין. יש לך בזמין?
צריכה עכשיו לבדוק את שלי 🙂
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
אשמח גם לקרא
-
1169
1270
0
פעילה בקהילה
אוקי. אני רגועה.
אם מדובר במאמר הזה… סך הכול צריך לתאר דברים בלי להביא אותם מצד הגוף הראשון.
בקצרה – במקום לכתוב: ראיתי את יוסי יוצא מהחדר וחשבתי לעצמי שמסקרן לדעת לאן הוא הולך. פשוט: יוסי יצא מהחדר, מסקרן לאן הוא הולך…
קיצר לחסוך את זה שראיתי, חשבתי, הבנתי וכו’. פשוט להבהיר את זה בלי לכתוב.
ומסכמת את סוף המאמר לפי דבריו של פיין: “להראות, לא לספר”
-
53
34
0
פעילה בקהילה
האמת התכוונתי למאמר הזה
אבל הם די אומרים את אותו הדבר
lironfine.com
כתיבה בזמן הווה (טיפ הכתיבה השבועי) - LironFine.com
כתיבה בזמן הווה היא אחת הנפוצות ביותר היום, אבל רוב מי שמשתמשים בה עושים זאת באופן בסיסי ומחפיר שמפספס את כל מה שטוב בה. הנה טיפ שיעזור לך.
-
-
-
-
-
-
661
436
0
פעילה בקהילה
בגדול, יש את הסופרות שתמיד אקרא את הספרים שלהן
(גם הן לפעמים מאכזבות… אין אדם מושלם)
חכם, מתוחכם, כתיבה זורמת ומעוררת מחשבה.
ספר שלפעמים תקראי משפט פעם שניה ויןתר כדי להנות מהעומק.
ויש את אלו שמעמיסות ומלאות או שאוספות אוסף של צרות ובעיות ושמות הכל בספר אחד, או שהעלילה שבלונית
(בדיוק קראתי לאחרונה ספר על מישהי שהיתה מופנמת ומה קרה פתאום? היא הכירה חברה חדשה ונהייתה בנ”א חדש-
זה היה שבלוני ולעוס. יכול להיות שאם הכתיבה היתה יותר ברמה זה כן היה מעניין. לא סגורה על זה)
ולא מתחשק אפילו להציץ
-
454
556
0
פעילה בקהילה
אני גם חושבת שכתיבה לוקחת בגדול.
אם ספר כתוב טוב, גם עלילה יבשה יחסית תתקבל טוב (אבל לא מידי…)
ניסיתי לכתוב עוד,
אבל כל מה שניסיתי לנסח בסוף התחבר לי לאיכות של הכתיבה 😊
כי כשהכתיבה משובחת, אני אקרא גם מותחן (שאני פחות מתחברת), וגם אליגוריה, וגם ספר פסיכולוגיה…
אבל כשהכתיבה רדודה – לא יעזור השם של הסופר/ת שכתוב על הכריכה…
-
761
348
0
מנהלת קהילה
ישר עולה לי הספר המעולה!!! מחנה הקיץ של אדון הוא
כל דמות היא דמות!
כל מילה ושורה, היא שורה (כמה לא מפתיע:)
אני מנסה לחשוב מה עשה את זה לכזה ואת הדמויות לוואו!!!
נראה לי זה בעצם זה שהם בחרו בחירות שקולות,
וזה היה מאד מקביל לחיים שלנו
והם נפלו ותיקנו
לא היו שם בכלל מסכנים
אולי תעזרו לי לדייק,
מי שקראה את הספר המדהים הזה בטח תדע לדייק אותי ולהעביר את המסר
-
454
556
0
פעילה בקהילה
באופן כללי אני חושבת, שספר טוב הוא ספר שמתאר תהליכים שעברו הדמויות, בלי לתאר את התהליך 🙂
מול העיניים שלי עומד הספר ׳מגדלור׳ של נעמי צוובנר. ספר יותר לנוער, אבל מדהים אותי כל פעם מחדש בעוצמה של לתאר תהליך, בלי מילים בכלל…
מחנה הקיץ של אדון הוא באמת אחד הספרים היפים, אם כי בגלל שהוא אליגורי, התהליך כן מתואר בו במילים של ממש, וזה לא פוגע ביופי שלו…
ואני יכולה להביא דוגמאות מכאן ועד…..
כשהתהליך יותר מידי מפורש בספר, זה פוגע בחיבור שלנו אליו, וכן כשהוא חסר לגמרי מן הספר – זה יוצר עלילה שטוחה ורדודה. לטעמי בכל אופן.
-
-
429
372
0
פעילה בקהילה
לדעתי, זה צריך להיות דמויות ברורות, ז’תומרת לא לתת לי דמויות בלי אפיון. ברור שלא לכתוב “זהו שמוליק והוא כעסן מאוד והוא לא אוהב לשחק עם אחיו הקטן”, אבל כן להשחיל לי את זה בצורה עקיפה. קראתי ספר שהדמויות בו היו שטוחות כמו הדף שעליו הן נכתבו, וזה גרם לי לי לפהק עמוקות ולהסתכל בתשישות לעבר הדף האחרון…
חוצמזה, צריך גם עלילה ברורה. כמו שכתבה פה מישהי (סליחה שאני לא זוכרת את שמך) “לא לקפוץ”, אלף- לא להיות ביותר מדי זירות בו זמנית, וגם לקשר לי בין חלקים, שאני אבין מה קורה פה ולא אצטרך לדפדף אחורה ולהגיד, “אהההה, אז זה מה שהיה כאן…” לא, אני רוצה שהעלילה תהיה מסודרת לי בראש.
ובכללי, ברור שהשם של הסופרת ישפיע עלי מאוד, כי אם זו תהיה מיה קינן לדוגמא אני ישר אשוחד ואקרא את הספר ברתק (למעט מקרים נדירים), ואם זו סופרתזה סופר שאני לא אוהבת סביר להניח שהספר לא יעורר בי איזשהם חשקים מיוחדים לקרוא אותו. אבל אני לא אומרת שאני לא מנסה גם ספרים חדשים- כך שבסופו של דבר, זה באמת תלוי- בכריכה, ותצחקו- הכריכה היא זו שנותנת את החשק לקרוא.
-
661
436
0
פעילה בקהילה
אם כבכר דוגמאות
אני מאוד אוהבת את הספרים של בתיה ענה
שנותנים זוויות חשיבה מקוריות ביותר
הגיבורים עוברים תהליך יפה
וגם הקוראים 🙂
-
355
408
0
סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
אני חושבת שספר שיש בו תהליכים פנימיים, עיבוד של רגשות ועומק רגשי, יהיה ספר חזק. העלילה, מבחינתי, פחות משמעותית מהתמודדות גיבוריה.
נראה לי שספר שבו העלילה היא מציאותית, הרבה יותר מחבר קהל ממקרה קיצוני.
כמובן שהכתיבה צריכה להיות ברמה גבוהה ועם זאת קולחת.
חושבת גם שספר טוב הוא ספר שמשאיר לקורא מקום לחשוב ולא מאכיל הכול בכפית.
מסכימה גם עם מה שנאמר לעיל שפלפליות ועוקץ יוסיפו הרבה טעם
-
1561
1880
0
פעילה בקהילה
מצטרפת לדעה הרווחת –
בעיני, הכתיבה עצמה – שנונה, חדה ומדוייקת, עושה את זה
זוכרת ששמעתי פעם שבהרצאה, התוכן משחק אולי 20%, וההגשה 80%
לא יודעת אם גם בכתיבה זה עד כדי כך, אבל לא רחוק…
-
347
528
0
פעילה בקהילה
אדייק אותך – בהרצאה, התוכן משחק 20% וההגשה 80% – לציבור הכי פחות משכיל.
ככל שהציבור יותר על רמה, המאזן משתנה לטובת התוכן, עד שלציבור ממש משכיל התוכן משפיע ב-80% וההגשה רק 20%.
(בכל מקרה לדעתי הרצאה היא לא ספר וקשה להקיש)
-
468
676
0
פעילה בקהילה
הייתי בהרצאה של מישהי אמריקאית עם מבטא כבד והמון שגיאים.
וזו אחת ההרצאות שהכי זכורות לי עד היום (לטובה, לטובה).
תוכן היה לה, והרבה.
-
1561
1880
0
פעילה בקהילה
מבטא ושגיאים לא בהכרח מפריעים
יכול להיות מבטא נורא ואיום, שגיאים מפה ועד…
ועדיין, ההגשה תהיה מושכת (שפת גוף, הבעות פנים, טונים וכו’)
כמובן שככל שהתוכן עשיר יותר, ומותאם לקהל היעד, זה יעבור גם אם ההגשה היא פחות
אני לגמרי מסכימה שההשוואה בין ספר להרצאה היא ממש לא מדוייקת,
אבל מהכיוון שבספר ההגשה משחקת תפקיד הרבה יותר משמעותי.
בסופו של דבר, העובדה שבחרתי לקחת ספר קריאה ולא ספר עיוני,
זה כי אני מחפשת עכשיו חווית קריאה.
ספר שלא יתן לי חווית קריאה, יהיה התוכן מחכים ומעשיר ככל שיהיה, לא יעשה לי את זה
-
-
-
-
31
22
0
חברה חדשה
בעיני ספר טוב
הוא ספר שאין בו רק עלילה אלא תובנות לחיים ששזורות בקצב העלילה,
דוגמא מצוינת לכך זה ‘כל הנחלים’ של ח. לוברבום
עוד דבר חשוב מאד – אפיון בולט ושונה של הדמויות
יש סופרות שכל הדמויות אצלן חושבות / אוהבות / משתוקקות לערכים דומים, זה מתסכל!
רק סופרת שהדמויות אצלה שונות מספר לספר – יודעת לכתוב באמת
-
50
34
0
פעילה בקהילה
ספר טוב בעיני הוא ספר שנגע בי
לא משנה אם בגלל העלילה, הדמויות, הכתיבה, או שילוב של הכל ביחד
אבל ספר שהצליח לגעת ולרגש אותי – זה זה
יש המון ספרים וסופרות שכותבות על רמה, ומתוחכם, ושנון, והעלילה בנויה לתלפיות ואני אקרא את הספר בשקיקה ואולי גם עוד פעם ועוד פעם
הספר מצוין אבל זה לא ‘זה’. בשביל להתחבר לספר הוא צריך לגעת.
וזה ממש לא צריך לבוא יחד עם טרגדיות. יכולה להיות עלילה הכי יומיומית ורגילה, אבל אנושית ונוגעת בלב.
כמובן שכמו שכתבו פה, ספר ללא עריכה/ כתיבה רדודה/ צהובה/ קרעים בעלילה, צועק מהעמוד הראשון… מדברת על ספרים שהם בבסיס ערוכים ומקצועיים.
-
1561
1880
0
פעילה בקהילה
חושבת שכל הדברים הנכונים שציינו כאן, בסופו של יום צריכים לעמוד במבחן התוצאה –
כשסיימתי את הספר, יש לי חשק להפוך להתחלה ולקרוא שוב? (את כולו, או לפחות חלקים ממנו)
אם לא, כנראה שגם הפעם הראשונה היתה איכשהו סוג של בזבוז זמן
-
1868
3164
0
פעילה בקהילה
הספר הטוב בעיני הוא ספר שכתוב בשפה תקנית, ללא שגיאות דקדוק/לשון/היגיון/כתיב/הקלדה.
הספר גם צריך להיות מעניין, כל אחת לפי הטעם שלה, לא כל אחת מתחברת לכל ספר, לכן יכולים להיות חילוקי דעות בעניין, אבל מה שכתבתי למעלה זה הבסיס: ספר נכון מבחינה הגיונית, שפה תקנית וכל מה שכבר כתבתי.
ספר שהעובדות בו נכונות, ולפעמים צריך לעשות תחקירים מקיפים כדי להגיע לכך.
אני באופן אישי אוהבת ספר עם חוש הומור, שהופך טרגדיה לקומדיה, שכותב את הדברים הקשים בצורה קלילה שנונה והומוריסטית.
-
48
74
0
חברה חדשה
בלת”ק
בעיני ספר משובח זה ספר שמחדש לי דברים.
לא רק מדבר על תופעות ומכיל עלילה.
ספר שאני יוצאת עם תובנות חדשות או מידע חדש, מבחינתי זה סיפור הצלחה לסופרת.
-
-
468
676
0
פעילה בקהילה
טוב, יש המון גורמים לספר משובח, והזכירו כאן הרבה.
אז אוסיף משהו שעבורי הוא מאוד משמעותי:
הדמויות צריכות להיות אותנטיות ברמה שאני יכולה לדמיין שהם שכנים שלי.
אני מתכוונת מבחינה אישיותית, כמובן. כן? אני לא מתכוונת לומר שספר היסטורי הוא לא טוב כי לא יכול להיות שפרננדה מספרד של ימי הביניים תהיה שכנה שלי.
אבל האיפיון חייב להיות עמוק ומורכב, כמו שאנחנו. דמויות שאני יכולה לומר שלקח לסופרת הרבה מאוד זמן ומחשבה לבנות אותן, מלבד בניית העלילה. דמויות שיש להן חוזקות, ואללי – גם חולשות. אבל אמיתיות, וכאלו שלא נפתרות ברגע. ואם דמות בספר הייתה ערה כל הלילה – אז תעשי טובה, תהיי עייפה ביום שאחר כך! אחרת איבדתי אמון.
בספר טוב, אני צריכה דמויות שאני יכולה להאמין להן. יותר נכון, להאמין לסופרת שטוענת שהן התנהגו כפי שהתנהגו. הספר חייב להתיישר עם האופי של הדמויות. הן צריכות להיות מציאותיות ברמה שהן מאלצות את העלילה, ולא שהעלילה מאלצת אותן.
נ.ב. טיפה סוטה מהדיון, אבל זו הדוגמא שהתלהבתי עליה לאחרונה.
אני באמצע לקרוא את הספר של @tammyepshtein , טאבו משותף. אולי עוד אכתוב עליו סקירה מפורטת, אם תמי תסכים. אבל הדוגמא שרלוונטית לדיון כאן, למי שקראה את הספר:
מכל הדמויות בספר, הדמות שהכי אהבתי היא צביה. דווקא דמות שאם היא הייתה שכנה שלי, הייתי כנראה מתרחקת ממנה, בעוונותיי. דמות מעצבנת, סנובית וקטנונית, הזאתי שמעירה לך שטפטף לילדים שלך הארטיק קרוב מידי לבניין.
אבל היא כל כך, כל כך אמיתית, ונוגעת ללב. והסופרת מעבירה אותה טוב כל כך – שאחרי שקראתי, אני רוצה להכיר אותה.
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
תודה, שרה. בהחלט אשמח.
הסיפור עם צביה נורא מעניין.
מלכתחילה בניתי אותה כדמות מעצבנת ונעכסית. רק מה, היה לי חשוב לתת לכך סיבה הגיונית שהיא כזו.
כשאני מלמדת אפיון דמויות, חשוב לי להסביר לבנות שחייבת להיות לנו חמלה כלפי הדמויות שלנו. גם הדמויות הרעות והקשוחות – אם אנחנו רוצים שיתחברו אליהם, עלינו לכתוב עליהן מתוך מקום של חמלה. של הבנה. למצא איזה קו אופי חיובי ולזכור אותי. סוף סוף אין רע מושלם.
זה מדהים לשמוע שהרבה מאד מאד התחברו דווקא לצביה, הדמות הכי פחות אהודה. לדעתי זו הסיבה.
ועל הדרך, כשאני כתבתי מנקודת מבט שכזו – יכולתי להעצים אותה ולתת לה כלים לבנות את עצמה יותר…
-
468
676
0
פעילה בקהילה
על זה נאמר: אין לך אדם שאין לו שעה…
היו כמה דמויות שהתחברתי אליהן, אבל לצביה הכי.
-
-
-
271
324
0
פעילה בקהילה
לדעתי, ספר משובח שאני ארצה לקרוא שוב זה ספר שמצליח ליצור דמויות אמיתיות
ומחוברות. שאני אתחבר רגשית לדמויות וממש אחשוב עליהם אחר כך יאהב / אשנא
אותם. אעצור לפני קטע מותח ואחשוב מה הם יגיבו ואז אמשיך לקרוא, בקיצור, שאני
ארגיש שזה דמויות אמיתיות שכתבו עליהם ספר…. לדעתי זה ההצלחה הגדולה של
הספרים של ליבי קליין, אני באופן אישי מחכה ממש שתוציא עוד ספר כדי לדעת מה
קרה עם דבורל’ה האם היא התחתנה עם ישראל או לא…. היא ממש נכנסה לי ללב -
20
76
0
סטטוס תעסוקתי:
חברה חדשה
אני מרגישה לפי התשובות שאני ממש בדעת מיעוט, אבל אצלי מה שהופך ספר לשווה, זה כמה הכותבת באמת מביאה שם את עצמה במלואה.
לא את כל הפרטים על עצמה, אלא את כל האישיות המלאה שלה-בכתיבה. באותנטיות ובשלמות. קצת קשה לי להסביר איך זה מתבטא בתכלס, אבל למשל: היא לא מחשבנת איזה נושא יתקבל טוב יותר, לא חושבת מה הקוראים יותר יאהבו ולפי זה כותבת או מוחקת, אלא פשוט מביאה את מה שחשוב לה לכתוב.
מישהי שיש לה משהו לומר, והיא אישיות עם עומק מספיק, בנויה מספיק, שיש לה נושא שבוער לה לכתוב עליו והיא עושה את זה עם כל הלהט והאותנטיות שלה, זה הכי מדבר אלי בעולם.
אולי אפשר לומר שאני בוחרת ספר לפי האישיות שעומדת מאחוריו, ולפי כמה היא מביאה את עצמה בכתיבה שלה.
כמובן שאם היא צעירה ובוסרית מדי או רדודה מדי-זה לא ידבר אלי.
-
468
676
0
פעילה בקהילה
אסתר, מזדהה מאוד.
לא יודעת אם את מכירה – הספרים של שרה מלוביצקי, בעיניי, מסמלים בדיוק את זה. ספרים מדהימים, והכי כנים שאפשר.
-
-
58
18
0
פעילה בקהילה
ראשית, אני מסיכמה עם כל מי שאמרה פה שהכתיבה משמעותית. כי היא באמת המבחן הראשון. אם ספר כתוב בצורה לא טובה, לא מעניינת, לא מדויקת, אני אסגור אותו אחרי שני עמודים ולא אמשיך.
וכן, אני אעדיף לקרוא את ספר הטלפונים לארוחת צהריים. שם לפחות אין טעויות…
אחרי הכתיבה, חשובה מאד מאד האמינות, והדיוק בפרטים. אבל בעיניי ספר טוב, הוא ספר שמביא תהילך אמיתי, משמעותי שעוברות הדמויות. כמו שכבר כתבו פה, אי אפשר לשנות דמויות פתאום. הן צריכות לעבור תהליך. צריך להיות לשינוי הזה בסיס.
והנקודה הכי הכי חשובה, שהספר גורם לי עצמי להשתנות. לקבל נקודת מבט מסוימת, להבין משהו בצורה חדשה, ואפילו לעובד על עצמי כמו הדמות בספר…
היה ספר שקראתי בעבר בנשימה עצורה. הסופרת החזיקה אותי כל הזמן במתח מה יקרה הלאה.
כשסיימתי את הספר, הרגשתי כל כך דפוק, ולא, אני לא אקרא את הספר הזה שוב. לא היה שם תהליך אמיתי של הדמויות. לא היה שם שינויים שלהם. רק המון המון ‘אקשן’…
-
27
34
0
חברה חדשה
ספר משובח לטעמי הוא ספר:
1. אני אצא מהקריאה עם תובנות ( לפעמים אם יש תובנות חזקות בספר זה מאפיל על ספר שכתוב ברמה גבוהה יותר אבל עם פחות מסר/ מסר “מודבק”)
2. הוא נתן לי כח ולא לקח ..
3. כמובן כתיבה זורמת ויפה בלי להתקע על כל משפט כדי להבין מה בעצם הסופר רוצה להגיד פה..כתיבה בשפה עשירה אבל לא יותר מידי במילים גבוהות, ספר שלא צריך מידי להתרכז כדי לקרוא אותו אבל הוא מושך ומעביר אותי ל”עולם אחר”, ספר שכיף לקרוא אותו אבל לא כזה שאי אפשר להתנתק ממנו עד שגומרים לקרוא..
-
116
70
0
פעילה בקהילה
כתבתם כל כך הרבה דברים נכונים
נהניתי לקרוא את נקודת המבט של כל אחת
אני בתור אחת שחושבת שקראתי את רוב הספרים החרדיים
בגדול כל חג אני כשיוצאים ספרים אני ואחיותי קונות כמעט את כל הספרים החדשים מתחלקות וכו’.. ועד החג הבא מסיימים לקרוא הכל
ספר שבעיני אני יחזור לקרוא שוב הוא ספר מוצלח
הספרים שאני הכי אוהבת הם בדרך כלל לפי צורת ורמת הכתיבה כמו למשל הכתיבות המיוחדות של אסתר קווין, דבורי רנד ומיה קינן שבעיני יש להם כתיבה כל כך חכמה ולא רגילה , משהו שנהנים מכל שורה כתובה.
הדבר הבא שמאוד גורם לספר להיות מוצלח בעיניי זה באמת איפיון דמויות , דמויות עם דברים מעניינים ותחביבים מיוחדים וכדו’ כמו נגיד לדוגמה בספרים של חסיה ברטלר שתמיד אני מגלה אומנות חדשה תחביב חדש ומרתק שממש באלי לפגוש במציאות (מי שמציירת על החלונות, מי שמאבזרת בתי חולים, מי שמתכננת דירות מי שמגדלת עצים ננסיים וכדו’ )
עוד נושא שכתבו עליו זה סופרת שמצליחה להחדיר בי מסרים לחיים ואת זה נגיד ליבי קליין ההאומנית מצליחה לעשות..
ספרים שמעוררים הרבה רגש ספרים שמתחברים אליהם אבל זה ממש אינדיבידואלי לכל אחת ואיזה חיבור נוצר אצלה ומה מתחבר אצלה לרגש…
בהצלחה לכולם!-
116
70
0
פעילה בקהילה
ושכחתי …
יש גם את העניין של ספר עם הומור משהו מעניין אבל לא קלאסי ואת זה עושה באומנות רבה יעל רועי שאני לא מוותרת על לקרוא שום ספר שלה, וזה ספרים שאני יקרא שוב ושוב ושוב עד שאני יודעת קטעים משם בעל פה ואפילו יש ממש משפטים שנכנסו לנו ללקסיקון מהספרים שלה…
וגם ספר עם עלילה של מתח עם מחשבה או פנטזיה כמו יונה ספיר
זה ספרים שאני מאוד מאוד יהנה לקרוא
אבל יש ספרי מתח כמו שמישהי ציינה פה, בלי באמת עלילה ותהליך אלא רק מתח מתח מתח וזהו נגמר הספר…
-
-
284
286
0
פעילה בקהילה
לא קראתי את התגובות של כולן על הדיון אז יכול להיות שאחזור על משהו שכבר אמרו…
לדעתי ספר משובח זה ספר שאני אקרא, אזדהה עם הדמויות, עם הקושי, התקוות, החלומות, ההסתבכויות ולבסוף בפתרון.
ספר משובח זה ספר שלוקח א תהקורא ושואב אותו עמוק לתוך עולם הספר.
זה ספר שהדמויות מלוות את הקורא לכל מהלך הקריאה גם מעבר לזמני הקריאה.
-
93
44
0
פעילה בקהילה
לדעתי ספר שכתוב בצורה מושכת שמדגדג לי באצבעות להמשיך לקרוא
שהחיבור לדמויות כלכך טוב שאת מרגישה ברגשות שלהם (דרמטית שאני😉 אבל זה באמת ככה!)
ספר שיש בו הרבה יותר מידי דמויות שאני לא זוכרת מי זה מי זה פחות…..
-
1603
2710
0
מנהלת קהילה
מנסה למסגר את התגובות הנפלאות שעלו פה:
* כתיבה איכותית, אולי קצת מתוחכמת
* חיבור ואמינות של הדמות (והעלילה)
* אותנטיות (די מתקשר לסעיף הקודם). זה יכול להיות מבחינת הדמות, ויכול להיות מבחינת הסופרת ש’מביאה’ את עצמה.
* עלילה מהודקת וללא חורים
* עלילה חדשנית עם טוויסט מפתיע.
מעניין לגלות שהנקודה האחרונה קיבלה ביטוי די שולי, יחסית, במכלול התגובות, ועם הסתייגות.
מעורר נקודה למחשבה…
Log in to reply.
