דמעה/שיר
-
דמעה/שיר
היא רוצה לבכות.
אז היא בוכה.
דמעה קטנה, רטובה,
מלוחה עד כאב,
מרטיבה את הדף.
—
היא מלטפת אותה.
אוהבת אותה.
חיכתה לה.
—
היא בולעת רוק.
מנסה לנשום.
לא יכולה.
הדמעות חונקות אותה.
אבל גם היא אותן.
—
היא נושמת.
מרפה.
מאפשרת לגלים להציף,
לשטוף.
לקחת איתם אל המצולות את הכל.
אותה.
—
מים מכל הכיוונים.
כחול עמוק.
סמיך.
שלא נותן לראות כלום.
—
אבל פתאום,
דווקא שם,
בתוך העומק הכחול,
היא בוכה.
בוכה באמת.
כי גם לבכות,
צריך לדעת.
—
עיניה מתכסות בדוק שקוף,
והכל מתבהר,
מצטלל.
דמעה,
כמה טוב שבאת.
אשמח מאוד לתגובות.
Log in to reply.