האם כל מעידה…

[מירי]

'שבע יפול צדיק וקם'

[מרים סולובייציק]

תודה רבה!

לא חשבתי על זה בכלל…

[ה]

גם לי זה עלה מיד בראש,

הקב"ה ברא אותנו שאנחנו נופלים,

השאלה מה אנחנו עושים אח"כ.

[מרים סולובייציק]

אמורים לקום, לא?

אבל אני מסתכלת גם האם ומה זה אומר עלי.

[ה]

נפילות זה דבר מתעתע,

למה כי לא הכל בידיים שלנו,

לפעמים יכולנו לבחור אחרת – ולא ליפול,

לפעמים אנחנו חכמים רק לאחר מעשה

כי בשעת המעשה לא היה לנו את כל הידע / הכלים / היכולות להתמודד אחרת.

ולכן צריך לבדוק נפילות בעיניים מאוד נקיות כדי להסיק מסקנות למוד להבא, וכל זה רק אחרי שאנחנו בטוחות שהבדיקה לא תזיק לנו .

[מרים סולובייציק]

הרבה פעמים כשנופלים לומדים אז לקח שלא יכלו ללמוד לפני.

ועל כזה איתא (גיטין מג, א): "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל", שעל־ידי המכשלה הוא מבין שלכך נוצר לתקן אותו דבר.

[תמי אפשטיין]

החזו"א אומר על הפס' "שבע יפול צדיק וקם" – רגילים לחשוב שגם הצדיקים נופלים וקמים.

אבל לא

הנפילה והקימה היא שיוצרת את 'הצדיק'. זה חלק מהמסלול להיות צדיק. לא יתכן להיות צדיק בלי ליפול ולקום…

[מרים סולובייציק]

אז יכול להיות שאני כבר צדיקה כי אני נופלת וקמה הרבה פעמים.

כל החיים שלי נראים כמו מרוץ מכשולים.

[תמי אפשטיין]

למה את חושבת שלא?

ברור שאת צדיקה. וגיבורה. ההתמודדות שלך יותר ממדהימה

[גיטי : )]

אולי כל מעידה

עלייך מעידה

שאת חזקה ומחושלת

אמיצה ומסוגלת

ועצם ההתלבטות

מראה שאין כאן השתמטות!

מעריכה!

[ה]

לא כל מעידה,

אלא כל קימה ממעידה

המעידה מעידה שד' סומך עליך שתיהי מסוגלת לקום.

[מרים סולובייציק]

תודה רבה לך, על המשוב הנעים והמעודד.

[מרים סולובייציק]

תודה רבה שענית לי ועוד בחרוזים, מעריכה אותך מאוד.

[מירי כ.]

קצר ומתומצת.

ויפהפה!

[מרים סולובייציק]

תודה רבה!

אני שמחה שנהנית.