הגיגים על האושר
-
הגיגים על האושר
הטעות שלנו זה שאנחנו חושבים שאפשר להחזיק את האושר בידיים.
שלמעשה, כל חיינו סובבים את האושר.
במרדף אחריו. ללא נשימה.
אפשר להגיע לאושר.
אבל לא להישאר בו.
אפשר לגעת בו לרגעים
אבל לא לאחוז בו.
האושר הזה
שאנחנו חולמים עליו,
מתכננים לפיו את חיינו
האושר הזה
שעושה לנו להתמכר
להחזיק בכל דבר שאולי יקח אותנו אליו.
האושר הזה,
גם אם נגיע אליו
לא נוכל להחזיק בו שלא ילך
וככל שנילחם במציאות הזאת, באושר שהיה ואיננו, כך יכאב לנו.
כי אם נתקע היכן שהאושר היה-לא נמצא אותו שוב.
הוא מסתובב כמו השמש. רק בלי מסלול מוגדר.
ואנחנו חייבים להמשיך לזוז. אסור להיתקע בעבר.
עם החיים נלמד את אופיו של האושר הפרטי שלנו.
נלמד מתי אנחנו מצליחים לגעת בו
ומתי הוא בורח
מה מלטף אותו
וממה הוא צורח
נבין אילו מהסובבים אותנו מקרבים אותנו אליו
ואילו ‘שומרים’ עלינו מפניו
את מה אנחנו צריכים מחיינו למגר
או אותם או את השפעתם
ולמי כדאי לנו להתקרב.
ולהתמסר אליהם ואל ליבם.
נלמד את האושר לאט לאט
את הרגליו ותחביביו
נכון, נשבר בדרך לא מעט
אבל כלום לא יהיה לשוא
כי גם אם נכנסנו בדלת
שהיינו בטוחים שהוא שם
אפילו אם היה כתוב בשלט
אך בחדר מצאנו רק עשן
זה חלק מהמסלול
זה עוד לא הסוף
נשאף אוויר צלול
את השברים נאסוף.
נהנה מהדרך,
ניקח זאת כהרפתקה
נהיה ממוקדים. אבל בערך.
כי האושר פתאום יזרוק חכה.
ושוב נצליח לגעת
ושוב תהיה סיבה
להמשיך לחפש אותו
עד הפעם הבאה
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.