הגשם הזה לא יורד עליי ***שיתוף***
-
הגשם הזה לא יורד עליי ***שיתוף***
יש איזה משהו סגור. בפינה.
משהו מעוצב כמו מתנה.
משהו שמאוד מפריע לי לאחרונה,
אבל גם מדגדג לי לפתוח אותו באותה הרמה.
זאת מן הרגשה מוזרה.
לא ברורה.
זאת מן תובנה שנפלה,
ומאז רק גדלה וגדלה וגדלה.
זאת מן איזה מועקה שיושבת בגרון.
זה מן פרט חשוב והכרחי כזה שאני יודעת שפותח דלתות (ולא לחצן אוטומטי)
זה מן משהו כזה שמנצח שכל. מנצח היגיון.
מן משהו כזה שלא צריך בשבילו כישרון, (ומודה באשמה, זה מעצבן)
אבל הוא מביא אותך ישירות לפתרון.
ות’אמת? כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב עליו,
אבל אני לא יודעת איך, מה ומתי.
לא מוצאת את המילים הנכונות, שיתארו במדויק את הרגשות שלי ודי.
והנה הגיע הרגע שפשוט הן יוצאות מעצמן,
בלי מחשבה או איזה רגע מתוכנן ומאורגן.
ולדבר הזה קוראים (נו, יש לכן ניחושים?)
צדקתן – מזל!
מרגישה שחסר לי ממנו לאחרונה ובחיים בכלל.
הוא הופך כל תחושה, משימה או קושי להרבה יותר קל.
ובכנות? מרגישה שבזמן שאלוקים חילק אותו לנשמות שנבראו בתקופתי,
אני כנראה הועפתי מהתור או זזתי הצידה בטעות ושכחתי אליו לחזור.
(ציניות ציניות, כי אני חייבת, אבל ממש ברצינות)
מרגיש לי שגשם המזל לא יורד, או ירד עליי.
מרגיש לי שאצלי הכוכבים לא מסתדרים בשורה כמו כל האגדות וסיפורי הילדים.
אמונה אמונה, נכון, והיא תמיד נוכחת וחשובה,
אבל מסתבר שצריך גם מזל, והרבה ממנו בחיים.
גם אתן מרגישות אותו דבר? גם לכן אין, לא היה, מזל? איך התגברתן על זה? שתפו…
Log in to reply.