הדוד השטותניק או ראש ממשלת ישראל? 😱

[מרים ג]

אמיתי? איזה חמוד.

עכשיו תספרי מה הוא רצה 😉

[תהילה ב]

מסווג. אבא שלי סוכן מוסד ועושה כמה דברים חשאיים באיראן סגנון אייל גלבוע, שאסור לדבר עליהם 🤫

סתם. הרבה פוליטיקה. לא משהו מעניין… זו הייתה תקופת בחירות, היה בשיחה שלהם הרבה ברברת ושטויות…

[תהילה ב]

שמה נ.ב באיחור:

השקר היחיד פה זה השם של אבא שלי. וכמובן – אין לי אפשרות לזכור את הדו-שיח המדויק מאז, אבל אלו היו עיקרי הדברים…

[תהילה כ.]

מה היו עיקרי הדברים?

עצרת בשיא המתח…

למה הוא התקשר לאבא שלך?

או שזה נושא שהשתיקה יפה לו?…

[תהילה ב]

כתבתי למעלה. הרבה פוליטיקה מהסוג המשעמם – מתפקדים, אחוזי בוחרים. שטויות במיץ…

האמת שגם לשיחה נדחף איזה דבור ענק שהבריח אותנו בצרחות אימים וכנראה גם ביבי שמע אותנו (או אולי זה היה רובוט שנועד להרחיק אותנו? וואלה, אני מתחילה לחשוד….)

[תהילה כ.]

רואה עכשיו שכבר ענית על זה…

[תהילה כ.]

החשד שלך מזכיר לי את הספר של אסתר קויין ‘אם מישהו שומע’ עם הינשוף שנדבק לשימי בסין,

לכי תדעי…

[תהילה ב]

לא מכירה. אם אמצא בספריה – אקח. מעניין…

[תמי אפשטיין]

איזה סיפור. פספוס להשאיר אותו ככה, כזיכרון ילדות…

[תהילה ב]

רוצה לראיין אותי? 🤭

מזכיר לי, קראתי פעם סיפור על מישהו שהיה לו עסק משפחתי של קרטיבים או משהו דומה. היה עובד חצי שנה ובשאר השנה – מובטל. איכשהו, באמצעות הבן שלו שלא ידע להסביר מהי העבודה של אביו בתקופת האבטלה, התחילו לפוץ שמועות שהוא סוכן מוסד.

הסיפור המשיך לפועל יוצא – כל דבר קטן או גדול, שוד, אלימות ואפילו שמירה סביב תלמוד התורה השכונתי, הוא היה הכתובת. ובגלל שממילא לא היה לו משהו יותר מעניין לעשות – הוא נענה בכלים הפשוטים שלו. ובו בזמן – התחזקו האגדות סביבו 🙂

נראה לי מהספרים של קובי לוי.

[תמי אפשטיין]

לא לראיין, לארגן סיפור טוב ועסיסי מחומר הגלם הזה

[תהילה ב]

היום הייתי בספריה. עצר במחלקה התורנית מישהו שלא נראה תורני בכלל. חשבתי הוא מחזיר ספרים למקום, אז חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וראיתי שהוא לא מסיים. (לא שאין מקום, זו שורה ארוכה. אבל לא מצאתי ספרים אז אמרתי – אולי הוא בדיוק מניח איזה אחד דנדש?). בסוף הוא הבחין במבטים שלי, אז עדכנתי אותו שזו המחלקה התורנית. הוא אמר שהוא גם לוקח משם, לקח נראה לי אחד מהספרים של מיה קינן או משהו באיזור והמשיך.

אמרתי: וואו, אני צריכה לכתוב על זה סיפור. לכי תדעי איזה מידע הוא שולף מהספרים על הציבור שלנו?

ואם תשאלי – לא הגזמת?! אז לא. שמעי עובדה שהעלה אחד גאון בעבודה שלנו:

לנשים אסור להתפלל בקול רם וגם אסור להן לשמוע מישהי אחרת שמתפללת בקול רם.

ההיגיון ברח עם הרוח. רק תהינו שם כל החבורה מאיפה הוא שלף את המידע. כי אנחנו רגילות ובקיאות ומעולם לא שמענו על זה…

אגב, אם מישהי קראה על זה באיזה ספר – שתעדכן. זה יכול לחזק את העלילה שאני בונה!

[‫איידי וייס‬‎]

מישהו לקח את המושג “קול באישה ערווה”, שמע חצי פירוש ובנה עליו תילי תילים של הבנות שגויות.

לזה קוראים “מגדל הפורח באויר”.

[תהילה ב]

תאמיני לי שאם זו הייתה אישה, הייתי הולכת לידה עם איזה כוס שתיה שצריכה ברכה מהודרת או פוצחת לידה בקריאת ספרי תהילים. התחלנו להעלות שם רעיונות. הרעיון הכי טוב היה מישהי מתפללת בקול רם וכולן עוברות לידה וחוסמות את האוזניים 😂

[‫איידי וייס‬‎]

עסיסי!!!

[מרים סולובייציק]

פש יאו! זה אמיתי או מתיחה או חלום או הזיה?

[תהילה ב]

אמיתי. אמיתי. אפילו הסרטנו אותו בשיחה. אבל הלך לאיבוד כנראה, אולי נמצא מתישהו… אם נחפש…

[מרים סולובייציק]

מה יש לאביך עם ראש הממשלה? (תעני רק אם מותר לך, אפילו תשובה הכי צדדית שלא אכפת לו שידעו מזה).

[תהילה ב]

אמרתי – מסווג. כלומר – פוליטיקה.

[תהילה כ.]

יכול להיות שיש בעיה בפרסום הסיפור באופן רחב יותר…

כי המסר הסמוי העולה מבין השורות הוא שבשביל ראש ממשלה מותר להעיר את אבא…😆

[תהילה ב]

לכן כתבתי בפירוש – מקרים סופר דחופים. אבא שלי סומך על ההבנה שלי (אולי שמה הוא דווקא טעה, לא יצאתי מבינה גדולה, אבל גם לא הייתה לי סיבה). אחרת היה מכבה את הפלאפון או שם על שקט. לא משאיר אותו אצלנו…

[תהילה כ.]

צודקת, חזרתי עכשיו שוב לטקסט.

נשאבתי לעלילה המרתקת, ולא שמתי לב להדגשים שבפתיח…