כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
הדוד השטותניק או ראש ממשלת ישראל? 😱
-
הדוד השטותניק או ראש ממשלת ישראל? 😱
ולכל מי שמעוניינת – להלן הסיפור האמיתי והמורחב.
צלצול פלאפון זה לא דבר חדש במאה העשרים. מושג מוכר ונדוש כל כך. מתרגשים יותר מדואר רשום. כנראה שפעם זה היה הפוך.
הפלאפון של אבא מצלצל. והוא ישן – משמע אומר שאם השיחה לא סופר דחופה, רק מודיעים לאדם בקו השני שקיבלנו את רצונו לשוחח עם אבא ונעביר את המידע כשיתאפשר.
הפעם אחותי הקטנה עונה. והיא לא ממהרת לנתק.
“תהילה?”, היא נראית מוטרדת. “תטפלי בשיחה המוזרה הזו, טוב?”.
תמיד הייתי בוגרת מכפי גילי. כיתה ג’ שטיפת כלים. כיתה ד’ בייביסיטר לכל האחים שלי. כיתה ה’ בישולים וכביסות. שיחות קטנות עלי, מוזרות ככול שיהיו.
“כן?”, אני עונה בטון אדיש, מחצינה לקולי את כל חמש עשרה שנותיי.
“שלום, מדברים ממשרד ראש הממשלה. כבוד ראש הממשלה מעוניין לשוחח בדחיפות עם שמואל”.
שמואל זה אבא שלי. ולא, אין לו שום קשר לראש הממשלה.
“פחחחח, אתה רציני, דוֹד? אתה מנסה לעלות שלב?”, הפעם עליתי עליו מהר. אחותי מצחקקת מאחור.
“מדברת מזכירת ראש הממשלה”, הוא מנסה בכול זאת. “אשמח שתעבירי את הפלאפון”.
“אבא שלי ישן”, אני מדווחת בנשיפות צחוק. “וגם אם הוא היה ער לא הייתי זורמת איתך עכשיו”.
הוא מכחכח מהצד השני. הקול שלו מתעוות לרגע. הצלחתי!
“תוכלי להביא לי את אבא? זה ממשרד ראש הממשלה”, הקול שלו חוזר להיות נשי ונעים לאוזן.
“לא חוזרים על בדיחה פעמיים, דוד. זו כבר הפעם השלישית שלך. והוא ישן, אז אין מצב”.
פה הוא כבר אמור להישבר, להתבאס שנפל על שעה לא מוצלחת ולהודות שהמתיחה שלו כשלה הפעם.
“מדברת מזכירת ראש הממשלה, שוב אני מבקשת, תעבירי לי את שמואל”, אבל לא. הוא עקשן מדי. והעובדה הזו גורמת לי לפקפק בהבנה שלי ולחשוד שבאמת יש מישהי בצד השני.
אני מהססת רגע או שניים. בסוף מחליטה להעיר את אבא.
“אבא?”, אני לוחשת לו מקרוב. יודעת שהוא לא אוהב להתעורר ברעש. “התקשרו אליך. מראש הממשלה או משו-“.
“ראש הממשלה?”, הוא מתייצב כאילו מישהו חבט אותו לישיבה. אני מעבירה לו את הפלאפון, מרימה גבות ויוצאת.
שתי שניות אחר כך הוא יוצא מהחדר, פונה אל המרפסת. אני ושאר האחים שלי אחריו בשיירה.
“שלום שמואל?”, קול הבס העולה מהרמקול מוכר. מוכר מדי.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. איזו פאדיחה!
-
32 תגובות
-
אמיתי? איזה חמוד.
עכשיו תספרי מה הוא רצה 😉
-
מסווג. אבא שלי סוכן מוסד ועושה כמה דברים חשאיים באיראן סגנון אייל גלבוע, שאסור לדבר עליהם 🤫
סתם. הרבה פוליטיקה. לא משהו מעניין… זו הייתה תקופת בחירות, היה בשיחה שלהם הרבה ברברת ושטויות…
-
-
שמה נ.ב באיחור:
השקר היחיד פה זה השם של אבא שלי. וכמובן – אין לי אפשרות לזכור את הדו-שיח המדויק מאז, אבל אלו היו עיקרי הדברים…
-
מה היו עיקרי הדברים?
עצרת בשיא המתח…
למה הוא התקשר לאבא שלך?
או שזה נושא שהשתיקה יפה לו?…
-
כתבתי למעלה. הרבה פוליטיקה מהסוג המשעמם – מתפקדים, אחוזי בוחרים. שטויות במיץ…
האמת שגם לשיחה נדחף איזה דבור ענק שהבריח אותנו בצרחות אימים וכנראה גם ביבי שמע אותנו (או אולי זה היה רובוט שנועד להרחיק אותנו? וואלה, אני מתחילה לחשוד….)
-
-
רואה עכשיו שכבר ענית על זה…
-
החשד שלך מזכיר לי את הספר של אסתר קויין ‘אם מישהו שומע’ עם הינשוף שנדבק לשימי בסין,
לכי תדעי…
-
לא מכירה. אם אמצא בספריה – אקח. מעניין…
-
-
איזה סיפור. פספוס להשאיר אותו ככה, כזיכרון ילדות…
-
רוצה לראיין אותי? 🤭
מזכיר לי, קראתי פעם סיפור על מישהו שהיה לו עסק משפחתי של קרטיבים או משהו דומה. היה עובד חצי שנה ובשאר השנה – מובטל. איכשהו, באמצעות הבן שלו שלא ידע להסביר מהי העבודה של אביו בתקופת האבטלה, התחילו לפוץ שמועות שהוא סוכן מוסד.
הסיפור המשיך לפועל יוצא – כל דבר קטן או גדול, שוד, אלימות ואפילו שמירה סביב תלמוד התורה השכונתי, הוא היה הכתובת. ובגלל שממילא לא היה לו משהו יותר מעניין לעשות – הוא נענה בכלים הפשוטים שלו. ובו בזמן – התחזקו האגדות סביבו 🙂
נראה לי מהספרים של קובי לוי.
-
לא לראיין, לארגן סיפור טוב ועסיסי מחומר הגלם הזה
-
היום הייתי בספריה. עצר במחלקה התורנית מישהו שלא נראה תורני בכלל. חשבתי הוא מחזיר ספרים למקום, אז חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וראיתי שהוא לא מסיים. (לא שאין מקום, זו שורה ארוכה. אבל לא מצאתי ספרים אז אמרתי – אולי הוא בדיוק מניח איזה אחד דנדש?). בסוף הוא הבחין במבטים שלי, אז עדכנתי אותו שזו המחלקה התורנית. הוא אמר שהוא גם לוקח משם, לקח נראה לי אחד מהספרים של מיה קינן או משהו באיזור והמשיך.
אמרתי: וואו, אני צריכה לכתוב על זה סיפור. לכי תדעי איזה מידע הוא שולף מהספרים על הציבור שלנו?
ואם תשאלי – לא הגזמת?! אז לא. שמעי עובדה שהעלה אחד גאון בעבודה שלנו:
לנשים אסור להתפלל בקול רם וגם אסור להן לשמוע מישהי אחרת שמתפללת בקול רם.
ההיגיון ברח עם הרוח. רק תהינו שם כל החבורה מאיפה הוא שלף את המידע. כי אנחנו רגילות ובקיאות ומעולם לא שמענו על זה…
אגב, אם מישהי קראה על זה באיזה ספר – שתעדכן. זה יכול לחזק את העלילה שאני בונה!
-
מישהו לקח את המושג “קול באישה ערווה”, שמע חצי פירוש ובנה עליו תילי תילים של הבנות שגויות.
לזה קוראים “מגדל הפורח באויר”.
-
תאמיני לי שאם זו הייתה אישה, הייתי הולכת לידה עם איזה כוס שתיה שצריכה ברכה מהודרת או פוצחת לידה בקריאת ספרי תהילים. התחלנו להעלות שם רעיונות. הרעיון הכי טוב היה מישהי מתפללת בקול רם וכולן עוברות לידה וחוסמות את האוזניים 😂
-
-
-
-
-
-
עסיסי!!!
-
פש יאו! זה אמיתי או מתיחה או חלום או הזיה?
-
אמיתי. אמיתי. אפילו הסרטנו אותו בשיחה. אבל הלך לאיבוד כנראה, אולי נמצא מתישהו… אם נחפש…
-
מה יש לאביך עם ראש הממשלה? (תעני רק אם מותר לך, אפילו תשובה הכי צדדית שלא אכפת לו שידעו מזה).
-
אמרתי – מסווג. כלומר – פוליטיקה.
-
-
-
-
יכול להיות שיש בעיה בפרסום הסיפור באופן רחב יותר…
כי המסר הסמוי העולה מבין השורות הוא שבשביל ראש ממשלה מותר להעיר את אבא…😆
-
לכן כתבתי בפירוש – מקרים סופר דחופים. אבא שלי סומך על ההבנה שלי (אולי שמה הוא דווקא טעה, לא יצאתי מבינה גדולה, אבל גם לא הייתה לי סיבה). אחרת היה מכבה את הפלאפון או שם על שקט. לא משאיר אותו אצלנו…
-
צודקת, חזרתי עכשיו שוב לטקסט.
נשאבתי לעלילה המרתקת, ולא שמתי לב להדגשים שבפתיח…
-
-
-
אם את יודעת שלאבא שלך יש “קשרים”,אז למה חשדת בדוד שלך????
זו היתה שיחת טלפון ראשונה מאדון ראש הממשלה???
-
לא יודעת אם זה נקרא קשרים, בתור ילדים זה אף פעם לא עניין אותנו, גם היום לא… אין לי מושג אם זו שיחה ראשונה או לא, לא ממש מסקרן אותי,כולה ראש ממשלה, לא הרב עובדיה וכדו’.
ומי שמכיר את דוד שלי – חושד בו בכול דבר. ב-כ-ו-ל—ד-ב-ר
-
😂
-
-
-
זו בדיחה?
מה אומר אבא שלך בעצמו על הסיפור?
-
לא בדיחה.
לא זוכרת תגובה מיוחדת מצד אבא שלי…
-
מה הוא אומר היום על זה
-
🤷♀️אדיש.
-
-
-
אוצי תפס הצד השני,
אתה יכול להיות ראש ממשלה
ועדיין לפעמים לא תוכל לעשות מה שאתה רוצה אם זה לא יראה לנערה אחת…
-
איזה כיוון חזק!
-
-
אח שלי גם ככה
הצליח לעבוד עליי, יש לי הקלטות בטלפון, אז כשאני מקשיבה לשיחה אני נקרעת מצחוק איך הוא הצליח להתל בי, ופעם התקשר אליי האח {הרפואי} של הת”ת של הילדים שלי, והתחיל לשאול אותי שאלות ולא האמנתי לו, שאלתי אותו אלף שאלות והוא לא הבין מה אני רוצה ממנו, אגב, זה קרה לי גם עם מישהו בכיר מביטוח לאומי שהיה צריך ממני איזה מסמך בשביל אבא שלי ולא ידעתי שאמורים להתקשר אליי, אז חשבתי שוב שזה אח שלי… בקיצור בושות
Log in to reply.
