ההפך מ”אשת חיל”-מצפה למשוב

[שרי הפקות אולפן]

וואו!!! כואב!!

את גדולה מהחיים! אילו עוצמות!!

באמת אין מי שיבין, מנסה אולי קצת……

[batiak]

מרים היקרה, נגעת לי ללב.

רציתי לומר לך ש..

כל עוד את מרגישה

ולא נותרת אדישה

יוקרת העקרת

בעינה עומדת

מה באמת נדרש

מהחומר החלש

הקרוי אדם

בשר ודם ?

האם הוא בעל הרגשות

האם הוא אשם בתחושות ?

מקסימום לב ומוח

לא בהכרח יביאו כח

האדם כחומר ביד יוצרו

ואוי לו מיצרו

נתון הוא במלחמה

אמא אדמה

וגבהות הנשמה

נלחמים עלייך

ואת בתווך

הציפיה מאיתנו לשמר את הרצון

לאחוז חזק בעקבי הצאן

עם הצלחות מוחשיות

וגם בלי..

הכל נחשב הצלחה

ובלבד שרק נרצה להיות

ובלבד שנרצה לחזור לחיות..

בהצלחה בתיה

[מרים סולובייציק]

תודה לך על המשוב המחורז להפליא!

[hodg-raphic]

וואוו. יוצא דופן

ושפה גבוהה

אוהבתתתת

[שנית ש]

איזה שיר נוגע!

אני כל כך מזדהה עם התחושות האלה

[מירי גרינשטיין]

אי. כואב. יש לך כשרון נדיר לבטא תחושות דרך מילים

ואולי לא פחות מחוסר היכולת לחזור לתפקוד, כואבת התחושה ש”אין מבין”

מרים האם הצלחתי להבין משהו?

[מרים סולובייציק]

זה ממש נכון הנקודה ש”אין מבין”, אין מי שיבין אותי למה אני לא מתפקדת בבית, מה הבעיה להעמיד סיר עם ירקות, מה הבעיה להכין עוף עם תפו”א (שאני שונאת עוף ובורחת מהריח של עוף מבושל), מה הבעיה לקפל הר של כביסה (את זה אני עושה עם המדריכה, וגם ניקיון) גם אני מתפלאת על עצמי לאן נעלמו היכולות שלי, פעם הייתי באלעבוסטע, היום אני קלאפטע (כלפי הבית). כמו גם היכולות לטפל בעניינים בירוקרטיים, שבעלי זצ”ל לא הבין בזה ולא טיפל בזה. טיפלתי בזה אני בשיא הכיף וההצלחה, והיום לא. ועוד ועוד…

[אפרת שטרן]

אני חושבת שאני מבינה,

ואת יודעת שאני מבינה..

את התחושה של: אני לא כמו פעם וההבנה הכואבת של: אני גם לא אהיה כמו פעם.

ואני גם שותפה לתחושה של- הסביבה לא מבינה.

איך מצבים נפשיים משפיעים כ”כ על תיפקודים בסיסיים.

אבל הכי חשוב שאת תביני את עצמך. ושאת תהיי בחמלה כלפיי עצמך.

[מרים סולובייציק]

את צודקת, ואת יודעת כמה את צודקת.

זר לא יבין זאת.

אפילו בני משפחה לא מבינים את המתמודד,

כמו שאני לא הבנתי את בעלי,

כי לא הייתי במודעות למה שעובר עליו

ועל מה שעובר עלי, בשנים שלא ידעתי כלום

על הנפש שלי ולמה קורים לי כל מיני דברים

שלא קורים לכל אחד,

היום אני יודעת מה קורה לי

אבל זה לא כל כך עוזר לי,

התפקוד לא משתפר בעקבות המודעות שלי,

זה אולי עוזר לי להבין את עצמי ואת אחרים,

מה עובר עלינו, ואיך לנסות להתמודד עם זה.

ואולי להיות קצת יותר רגישה לזולת.

[מירי צ.]

אפשר כמעט למשש את הכאב בשיר…

לא יודעת מה יותר כואב,

עצם המצב שנמצאים בו,

או זה שהסביבה לא מבינה

[ה]

מרים,

לצערי אני כ”כ מבינה,

זה כ”כ נכון באמת כשהנפש נפגעת, כל היכולות הולכות!!

את הכוח אנחנו שואבים מהנפש, וככל שהנפש מתמלאה אז יש יותר כוח מרץ ורצון..

ואם היא מתרוקנת גם לקום מהמיטה זה דורש כוחות מטורפים!

מי שמוצאת את עצמה במקם כזה צריכה לבדוק מה מרוקן לה את הנפש ומה יוכל למלא את זה,

מאכלת לך שתמצאי מקור למילוי הנפש שתמצאי דרך לרפות את פגעי העבר,

תאמיני שזה יכול לקרות, וב”ה עוד תהיי בלעבוסטע עוד יותר מהעבר

[מרים סולובייציק]

אני רוצה לקוות ולהאמין שבקרוב ממש תתקיים הברכה שלך,

ושהילדים יוכלו לחזור הביתה,

ושהבן שלי עם הכלה יבואו אלי הביתה לשבתות,

ושגם כשהבית יתבלגן, אני אוכל לסדר אותו,

בלי לאבד עשתונות, ובלי לפול למצבי רוח לא מאוזנים.

ושאוכל להיות סבתא טובה בקרוב (אחרי החתונה של הבן שלי, אני מקווה להיות מהר סבתא)

[רבקי קליין]

ככ מרגישה אותך את הכאב שלךת

לפעמים גם אני שם במקום הכואב הזה שרק רוצה לברוח מהכל ולהיות בחוסר תפקוד הזה.

תני לעצמך את הזמן, אבל בזמן מוגבל לא לשקוע שם בתוך החידלון.

ככ מבינה את הקושי והכאב המפלח הזה.

ליבי איתך💔

[גיטי : )]

מרים המיוחדת!

השיתוף הכנה שלך מעורר התפעלות!

אני חושבת שבכנות הזו, את מרפאה נפשות של הרבה כאלה שלא מביעות את מה שהן מרגישות.

את לא יכולה לשער כמה כח את נותנת לאחרים בשיתוף של ההתמודדות שלך.

ובתוך המילים שלך, שיוצאות מעומק הלב, רואים הרבה תקווה ואמון שהכל יתהפך לטובה, וגם הבנה שעכשיו זה כך וזה מה שצריך להיות.

תודה שאת כאן!

גיטי.