כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
הירו אונודה.
-
הירו אונודה.
ככה כנראה הרגיש הירו אונודה
שבאו אנשים טובים ואמרו לו באכזריות
זהו הירו
המלחמה כבר נגמרה
ואתה
נלחמת לחינם ברוח
הם לא ידעו
האנשים הטובים האלו
שגם רוח לא תמיד הייתה לו
כי לפעמים היה חם
חם מאד מאד
הם גם לא ידעו
האנשים הטובים האלו
שהוא בכלל לא נלחם לחינם
זה כמעט עלה לו במחיר חייו
במחיר השפיות
ולך תאמוד כמה היא שווה .ככה כנראה הרגיש הירו אונודה
שהוא האמין בסוף למה שאמרו לו
שזהו
המלחמה נגמרה
ולא לפני שבוע
בטוח היה לו בגוף מין הרגשה נוראית שעוד לא מצאו לה שם בעולם של ריגושים
ואולי בכלל שום מילה בעולם בשום שפה לא תצליח להגדיר מה באמת הוא חש
ובטוח אף שף מתחיל לא הצליח להכין מאכל מר כמו הטעם המר שהיה לו בפה
שאירו אונודה הבין
מה בעצם אומרים לו
אומרים לו אנשים טובים
שהוא המשיך להילחם
המשיך להיות מה שאמרו לו
כמו חייל טוב יפן
בטח אמרו לו
הירו
אתה לא היית אתה
ובכלל אתה לא יודע
אבל כבר שנים לא קיימת מלחמה
היא נשארה רק בראש שלך
באמונה שלך
ואתה יכול לפרוק את הנשק
ואשכרה לבגוד
לבגוד בכל מה שנלחמת בו עשרים ותשע שנה
לבכות את כל מה שנלחמת בו עשרים ותשע שנה.מעניין אם ככה הרגיש הירו אונודה
כמו שאני הרגשתי היום
מאה שישים ימים של מלחמה ברוח
בזמן שכבר מזמן רק שמש ריחפה
השמש רק חייכהוהכל היה רגוע
ואשכרה
אני יכולה לבגוד
מותר לי לבכות
את כל הימים האלה
עכשיו. -
18 תגובות
-
רינה,
את צריכה לתת ללבבות זמן להתאחות, לפני שאת קורעת אותם שוב.
לתת זמן להירפא אחרי כל מפגש עם החלקים הכי פצועים שבנו.
-
מחמאה?🤨
-
ודאי.
-
-
אוקיי😅
תודה. תודה.
אז אולי אעשה הפסקה בין לבין.
תודה שרה על המילים.☘ -
וואו, מטורפת
נשארתי בלי מילים
רוצה לתת רקע? -
מכירה את זה שאתה נשאר להילחם , מול אדם שנלחם בך
[וזה יכול להיות אפילו אגו או…]
אתה ממשיך להילחם. לעשות פוזות. לא לסלוח. לחכות ש.
עד שאחרי , אצלי אחרי 160 יום הבנתי שנלחמתי בכלום
והבנאדם שחשבתי שמתייחס בכלל שכח מזה
בכלל התקדם הלאה
בכלל חיכה שיהיה לי טוב כדי לדבר איתי
ואני
המשכתי להילחם בו, בדממה , המבטים.
מלחמת עיניים.
והוא
בכלל מבחינתו המלחמה נגמרה,
זה רק אני שנשארתי
.וכשהבנתי את זה , אחרי כל כך הרבה זמן,
הרגשתי ממש כמו הירו אונודה.
ממש. -
יש אנשים שמטרידים את הבנ”א בהתנהגות לא נעימה והם כבר שוכחים מזה והבנ”א הנ”ל הכניס אותם עמוק לתוך התודעה שלו, וממשיך לסבול רק מהמחשבות שלו על אותו אדם.
אז המורה שלי באחד הקורסים שלמדתי אמרה לי:
“אל תתני לה לגור בתוך הסלון של הראש שלך, היא לא משלמת לך ארנונה”.
-
מרים, אהבתי
-
-
האם שינית את השם שלך מ”חסרת משוגעים” ל”רינה”?
אם כן, אהבתי שעשית את זה, לאף יהודיה לא מגיע להיקרא “חסרת משוגעים”
(אני חושבת שעשית את זה על סמך הלוגו שהוא נשאר, אם אני טועה תקני אותי)
-
נכון.
וואי וואי לא דמיינתי לרגע איזה סער יעשה השם הזה .
הוא נרשם בלשון סגי נהור לחלוטין.
ועדיין.
אז כן זו אני. -
הכתיבה שלך מיוחדת!
המסר חזק!
צמרמורת לחשוב על זה שאנחנו יוצרים את המלחמה במח שלנו
זה מביא לי מחשבות על כל האמונות הטפלות שהאמנתי בהם עד היום שזאת המציאות וזאת עובדה שלא ניתנת לשינוי, ופתאום קולטת שיש מלחמות שהם לא מציאות אלא פרי דמיוננו בלבד…
אין מילה לתאר את ההרגשה כשקולטים שרבנו עם עצמינו ועם הדמיון הפורה שלנו…
תודה על השיר והמסר שנראה לי אצטרך להזכיר לעצמי הרבה…
רק הערה: לקח לי כמה דקות להזכר בשיעורי היסטוריה עתיקים ולקלוט מיהו הירו אונודה
אז אולי כדאי לכתוב את בכוכבית אבל אולי זה יהרוס את השיר לא יודעת…
-
גם אני בעד שיהי הסבר קצר – כי אצלנו זה לא היה גם בשעורי היסטוריה…
עד לרגע זה אין לי מושג מה זה המושג הזה –
מהשיר הבנתי שזה כנראה חיילים יפנים שנלחמו ואז גילו שהם נחלמים על כלום…
בערך 🙂
-
חייל אחד. בשם הירו אונודה, שנלחם 29 שנה אחרי שהמלחמה נגמרה רק בגלל נאמנותו למולדת.
-
-
מלכי תודה, על כל מילה ומילה.
הנהנתי בהזדהות. להזכיר לעצמי כל יום. ועכשיו.
-
-
-
עצוב.
-
-
וואוו איזה שיר מבטא.
ממש מעורר הזדהות.
-
תודה. תודה רבה על המחמאות.
ולגבי מי האיש, מחילה שלא שמתי קצת ידע עליו…
אבל הנה .. נוסף לכולנו קצת ידע בהסטורייה.
Log in to reply.
