הלב שלי כתב את זה
-
הלב שלי כתב את זה
אבא,
יושבת עכשיו שעת לילה מאוחרת.
הרחוב שקט, חשוך.
מידי פעם השמים שלוחים לנו תזכורות, בוכים קצת.
אני יושבת כאן, מקשיבה לשקט
לצער.
800 אחים שלי
אהובים, יקרים
נרצחו היום, אתמול.
העם שלנו חסר עכשיו
איך יכול להיות?
אחים שלי!!
זה כל כך כואב, עצוב
הלב נמעך.
כ 100 מהאחים שלי
נעדרים.
במלוא מובן המילה.
פשוט לא כאן
אתה יודע איפה הם.
תשמור עליהם
עלינו.
תעזור לנו לזכור
תן לנו לא לשכוח
שאם הם אחים שלי
ואתה אבא שלי-
אתה אבא גם שלהם.
ואבא אוהב את הילדים שלו,
אוהב יותר ממה שאפשר לדמיין.
ואם אבא אוהב
מעלים לנו אותם,
נותן לארורים לקחת אתם-
כנראה שזה לטובה
שזה טוב לנו
אנחנו כל כך קטנים
עם עיניים כל כך צרות-
לא יכולים לראות איך.
וזה קשה כל כך,
עצוב.
אז בבקשה אבא,
תן לנו להבין מהר
איך זה לטובה.
ואם לא להבין-
אז לפחות להרגיש.
לפחות להרגיש.
Log in to reply.