כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
הלעולם לא ננעלה
-
הלעולם לא ננעלה
מקווה שכולן מכירות את הסיפור – בקצרה – הסיפור אמיתי –
בן ממשפחה חרדית טובה ושמורה, איבד את דרכו ויצא לשוטט בעולם, עברו ימים, עברו חודשים, עברו שנים, כשלפתי פוגש אותו אד ממכריו ומכרי הוריו, “בנצי, מה שלומך? תרים טלפון תתקשר!” – לא רוצה, אין לי כוח להטרדות.
“אתה לא אמיתי! אתה יודע שכבר שנים שההורים שלך ישנים בלי דלת נעולה! הם פוחדים שאולי תחזור יום אחד באמצע הלילה – והדלת תהיה סגורה!”
“באמת?” שאל בנצי, אם ככה…
אם ככה להורים שלו איכפת, אז הוא חוזר, כי אם ככה להורים שלו אכפת – אז גם להורה הנצחי שלו אכפת, והדלת – הדלת, כמו שהראה בנצי. אף פעם לא היתה נעולה.אנחנו – הדלת – היא לא נעולה.
הוא ישב
וחיכה לו
לבן שישוב
שהבטיח
לשוב
בלילות
הוא ישב
וחיכה לו
לבן האהוב
שאהב
שאהב עד כלות
הבן הסורר
שהלך וחיפש
אהבות
רצונות אחרים
הבן שחוזר
בלילות רחוקים
לליבות
שלהבות של הורים
ואולי כשיחזור
וישוב יום אחד
תהיה לו דלתו נעולה
וישוב
ויסוב
וילך על עקבותיו
ויחזור
ועימו שאלה
וישב הוא האב
וחיכה בלילות
בלילות כמו בימים
וישב הוא האב
והדליק שלהבות
באורות
שלעולם לא נכבים
וכשדפק הוא בלאט
שערות ארוכות
תיק של טיול בעולם
וכדפק רק נחת
עיניו כמו סם מחוקות
עמד שם
מבוייש ונכלם.
וכדפק כה אחר
הוא גילה
הילדון
שהדלת היא לא נסגרה
וחרקה על צידה
ועמד שם אדון
שהוא אב
שחיכה רק לך.
-
1 תגובה
-
אלישבע, מדהים!!
והסיפור הזה אני חושבת הוא אחד הדברים הכי מרגשים ביהדות, הידיעה התחושה ההבנה ההרגשה, שלא משנה בת כמה את, כמה התלכלכת, כמה התאבקת, כמה בגדת, כמה רחקת…
אלוקים מחכה לך, אבא לא סוגר את הדלת!!
זה דבר שמבחינתי גורם לי כל שנה להרים את הראש ולהמשיך הלאה.
תודה על התזכורת והחיזוק.
Log in to reply.
