דיונים - כתיבה ספרותית |

המלך שלה

כתיבה ספרותית

המלך שלה

פורסם ע"י א טב-אל כללי on 16/09/2024 ב2:34 am

יללות צבועים מורעבים שורטות את דממת המוות כשחילי המשמר המקיפים את הארמון דורכים מיתרי קשת. אין ביד האומנת הרבה לעשות אם מלבד לנענע את עריסת האורן, להמציא מעט שלווה בלב בן המלכה.

לאור העובדה שמערכת החדרים, אשר הוקצתה עבור שניים – אולי תתייתם הלילה מאחד – הובאה למלכה מכת המחץ, כשהיא סגורה במעטפת של תקוה מדומה: רשימה.

בני האצולה, שכמעט ומעולם לא ראו את פניה, כמו עמדו בשיירה ארוכה בדמיונה, מנסים למחות כל זכר למלך האחד שלה.

ריחות ההדרים לוחמים את רגעי החסד האחרונים בטרם נגדע כוחם, ולעולם לא יוכלו לשמש עוד את העוטה על ראשה בכל כובד משקלו של הזהב המלכותי.

רשימה פשוטה היא זו, רק ליתר ביטחון. כי מלבד אלכסנדרה מעולם לא מלכה אישה על ישראל. והיא לא זו שתעמוד בראש העם, גם אם תהיה זו ההחלטה האחרונה שתבצע בחייה.

מאמינה היא בו, שהוא חי, גם כאשר הדיווח האחרון מספר אחרת. אין עוד אדם עלי אדמות שייתן לה שמחה אם לא הוא. ועל אף הלחשושים הרועמים, עודה מאמינה שלעולם לא ימות.

מלכה היא, אישה, ואין ביכולתה לצאת למלחמה. עליה לשבת, כששחור צווארון שמלתה כמעט וזוקר אל פניה. כך, לשבת.

אך כיצד תשב היא כשהוא שם? כיצד תחיה, בעוד הוא רחוק מהבית?

מתוקף תפקידם, על צוות המשרתים להשגיח לבל המלכה תחוש עצב. מזדרזים הם למלא מגשים בשפע מגדנות, מניחים בהדרת כבוד על השולחן המהגוני וממהרים להותיר את המלכה לבדה.

מגדנות? צחוק אירוני קצר ובלתי רצוני נפלט מפיה. היש בכוחן של המגדנות לעשות דבר? האין אני סובלת די. וכי מה יסַפקו לי מזונות כשחלל פוער בתוכי, וגופי כעטיפה ריקה?

מבדיקה קצרה אשר גילתה שמגשי הזהב נותרו מיותמים, הזדרזו האמורים על כך להזמין עבורה נגנים בעלי שם. תופרת הארמון גם היא שודרה למען המטרה העילאית. וכשהמלכה הנידה בראשה לשלילת כל הטוב הזה, לא נותר בידם כי אם לארגן מסיבה אמיתית.

שריקות החיצים מתעממות תחת מיתרי הכינורות, להבים המקדשים את מטרת הדם לשמה הם נועדו חותכים אומצה וכבש, בעוד אחיהם לחומר מבצעים פעולה דומה. כמעט…

ולמול ההזיה המתעוררת למולה, המלכה לא מבקשת כי אם לברוח אל החושך, לאפשר לרוח להצליף בה, לתת לדם לזוב, לגלות שאינו כחול, כדברי האגדות הנהגות בשווקים.

אך היא מלכה. וכל עוד המסלול הנקבע עבורה לא יגמע צעדיו אל קיצו, רצון נפשה עצור.

בחדרה היא, לא לשובע הנפש היא מבקשת, כי אם למאכל הנשמה. זיו זעיר של אור מבריק לרגע קצר על מצחה ונעלם, מופיע שנית ומהבהב על פניה חליפות. לעיתים מצליחה היא לראות את הזרקור מלווה אותה. אולי נובע הוא מסהר הירח החודר פנימה ומלטף את עטרתה, משקף בוהק שמיימי סביבה, אשר נחלש מתפוגג.

מה יהיה בידה לעשות אם הימים יחלפו ואיש נעוריה טרם ימַצא?

האם יהיה עליה לטעום מהמוגש עבורה וממתין לרגע שתושיט לעברו ידה? האם יזכור הגוף בעוד שנים את שחולמת הנשמה, כשאפוף הוא תענוגות שנועדו בין היתר לקיים את נפשה?

לא תמיד מסוגלת היא לראות את הזרקור, שכן הוא נמצא מעליה. אולם ברגע הזה, היא גומרת בליבה, שתציב מראה למול פניה, אחת ליום, שם יזהר האור, ולעולם יזכיר לה, שהמצב זמני, שיבוא יום והמלך יחזור.

ש ו הגיבה לפני 12 שעות, 58 דקות 3 חברות · 6 תגובות
6 תגובות

א טב-אל
כללי
חברה
16/09/2024 ב2:02 pm

תודה על הלייקים!

בעיקרון השם הוא ‘המלך יחזור’

ניסיתי לתקן ולא הצלחתי.
א טב-אל
כללי
חברה
16/09/2024 ב6:48 pm

חחח שוב תודה על הלייקים.

תגיבו, אני רוצה לראות אם גילתן את המסר.
הודיה .
אומנות הבמה והפקות תוכן
חברה
16/09/2024 ב10:24 pm

הכתיבה שלך מיוחדת!
רמה גבוהה מאד
לא ממש הצלחתי להבין למי את מתכוונת
הנשמה?
- א טב-אל
  כללי
  חברה
  17/09/2024 ב1:01 am
  
  תודה רבה על התגובה החמה!!
  
  הבנת נכון, האלגוריה מספרת על המלכה… אבל מתכוונת באמת לנשמה שלנו. המאכלים והתענוגות מעציבים את הנשמה. היא מחפשת דבר הרבה יותר גבוה. היא צלם אלוקים, חלק מה’ יתברך. כל תענוגות העולם הזה לא מדברים אליה. אבל יש לה תפקיד, וכל עוד לא סיימה אותו, היא צריכה להישאר כאן.
  
  היא חוששת שעוד תשכח שזה רק זמני, שהמלך יחזור, מבטיחה לעצמה להיזכר פעם ביום…
  - הודיה .
    אומנות הבמה והפקות תוכן
    חברה
    17/09/2024 ב7:41 am
    
    קראתי את זה שוב עכשיו
    מדהים!
    מרגש ומעודד מאד
    אל תפסיקי לכתוב
    את מוכשרת מידי….
ש ו
הוראה רכזות וחינוך
חברה
18/09/2024 ב3:12 pm

ואו!!!!!!!!

אני מרגישה בתוך הארמון…

איזה דימויים קסומים!

והמסר עוצמתי!