המלצות ספרים לרכישה

[שרה לרנר]

עוד כמה שנזכרתי:

ספרי הרב חיים סבתו (אני קראתי את תיאום כוונות, בואי הרוח, בשפריר חביון, אמת מארץ תצמח. ממליצה על כולם).

מתוך ההפיכה, של פועה שטיינר.

אם אתם בעניין של ספרי עיון – “לא נתנו צ’אנס”, של הרב אורי זוהר.

[פסי פישר]

יונה ספיר, רות רפפורט, רותי טננולד.

“מערבה מכאן” של הרב יעקב אסטרייכר, “ועדיין חרוט” של ש. אמיתי, “2020” של רוי נויברגר (שנכזבה תקוותו אבל הספר מדהים בעיניי למרות שלא עמד בדד ליין שהוקצב לו).

ישן ואהוב מאד (לא ברור מה נזכרתי)- חוף הצדפות של אביגיל אפשטיין.

[‫איידי וייס‬‎]

יש לך איפה להשיג את זה?…

[פסי פישר]

אממ

אני לא יודעת תוך כמה שנים מעיפים ספר מהמדפים, אבל בהתחשב בזה שאני רואה בחנויות ספרים כמו “רגל תלושה” ו “פרחי קקטוס”- הכל יכול להיות…

[רחלי …]

פגע וברח-לאה סמילנסקי

הנורמלי האחרון-רותי קפלר

סדרת מרגל להשכרה-יונה ספיר(מתח,פעולה)

דומי נפשי-ליבי קליין

מעגל סגור-חוי בר (מתח+קצת רגש)

נשארת אותו דבר-גיטי ספרין

[תהילה כ.]

ספרים לנוער-

ספרים מדהימים של חנה מירי- חזרה גנרלית וכמו על טיל

[חיה]

לוחמי התמורות של הרב ארז משה דורון ספר אלגורי שכל פעם שקוראים אותו מגלים רובד אחר על עצמנו ועל החיים. עלילה מדהימה מצד אחד ומצד שני מלמד הרבה מעבר.

שקיעת החושך של תהילה נבו גם יפה.

הספרים של מ. ארבל, של חיים גרינבוים, של דבורה רוזן.

נחמן סלצר זה סגנון ממש מתח יש כאלה שאוהבים ויש כאלה שזה יותר מידי בשבילם…

חוץ מזה ראיתי שכבר כתבו 😉

[א ק]

אני מאד אהבתי את “משהו לקחת הביתה” של יהודית פריינד, קצת יותר כבד אבל מצוין!

בספריה שאני הולכת אליה מאד אוהבים את הספרים של בשי דירנפלד (מסמרים בכיס הסרפן, פרנצ’ס בסימטה).

[מיכל ב]

מסומן (שלוש סופרות יחד)

[מירי ו]

אחותי בסין ממש יפה

[בתיה]

סיפור ברובע- חיה הרצברג

[רות רוט]

אילה, לגבי התגובה שלך על רותי קפלר – אני קצת מתנגדת.
היא מעלה פגמים חברתיים שלדעתי האישית אמורים לעלות רק בהנהגה הרוחנית של העם,
דבר שבשום פנים ואופן לא נתון לנשים.
האם יש רב (ברמה גבוהה, שמקובל על כל שכבות הציבור החרדי) שעובר על הספרים שלה
מבחינת התוכן?
באופן כללי, הגישה של לבדוק כל דבר, אולי זה לא טוב, היא גישה בעייתית. וד”ל.

[‫איידי וייס‬‎]

ואני קצת מתנגדת להתנגדות שלך 🙂

לא מעט מהתופעות שרותי מעלה – נבנות על ידי פוליטיקאים, אנשי מפתח או סתם כאלו שיש להם מאה והם חושבים שזה מקנה להם זכות גם להביע אינסוף דעה.

בד”כ – בעיתונות – המבקרים (במלעיל, כן?) מתנגדים מרות לשחיטת פרות קדושות, כי הרבה יותר נוח לבוסס במוכר והידוע, ולא להתחיל לטפל בשלל נושאים נפיצים שמזמן הגיע הזמן לטפל בהם כדבעי. (אגב, יוצא מן הכלל לטובה זה דווקא “לבית” של המבשר, שמעלה נושאים קצת פחות פוטוגניים בצורה ראויה ומכבדת.)

ולגבי רב או מישהו שעובר על ספריה, אני מאמינה שהיא לא חיה באי בודד, יש לה משפחה. יש לה בעל, הורים חיים ב”ה, והם בהחלט אנשים שאפשר לסמוך עליהם. ובלי קשר, היא לגמרי לא ילדה קטנה ומנותקת.