כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
הן חזרו! ***שיתוף***
-
הן חזרו! ***שיתוף***
הן חזרו!
הן חזרו לחייך חיוך אמיתי מלא באושר.
הן חזרו לצחוק מכל הלב.
הן חזרו לראות אור שמש בבוקר.
הן חזרו לראות את כל מי שאותן כ”כ אוהב.
הן חזרו!
הן חזרו ללבוש את הבגדים שלהן.
הן חזרו לישון על מיטה נוחה.
הן חזרו לחבק את המשפחות שלהן.
הן חזרו לראות מקרוב את השקיעה והזריחה.
הן חזרו!
הן חזרו לבשל ולאכול את האוכל שהן אוהבות.
הן חזרו לטייל ולחוות.
הן חזרו לחשוב מחשבות חיוביות,
ואיתן חזרו הבשורות הטובות.
הן חזרו!
הן חזרו להיות בנות אדם חופשיות ומשוחררות,
שביכולתן לחלום על כל מה שהן רוצות להיות.
על כל מה שהן רק מדמיינות.
הן חזרו!
ונכון, לצד השמחה והחיוך חשוב להזכיר,
שהן עברו דברים קשים וחושך שאיש לא מכיר,
אבל לפחות עכשיו הן בבית.
בבית שלהן בישראל, נושמות לרווחה ומודות לקל.
נכון, צריכות להסתגל, לעכל, להתרגל.
אבל אין כמו להיות בבית בישראל,
לצד המשפחה, החברות ועם ישראל!
ומה אתן מרגישות אם זה שהן חזרו? איפה זה פוגש אתכן בחיים שלכן?
אני אתחיל: זה נותן לי תקווה לראות שבסוף עוד יהיה טוב ויידלק האור. -
6 תגובות
-
אהבתי:)
-
תודה 🙂
-
-
הלוואי שכל מה שכתבת יתקיים כל כך מהר.
לי נראה שסביר להניח שהן עדיין תקועות בעבר,
הטראומות שחוו שם השאירו בהן שריטות אם לא סדקים.
אני שומעת את הבכי הבלתי נשמע שלהן,
רואה את הדמעה הבלתי נראית שלהן.
הן עדיין בתחילת הדרך – הדרך מהמוות לחיים.
-
מסכימה לחלוטין. אבל גם אם זאת שמחה מתוך אופוריה של המציאות, ולצערי כמעט בטוח שאח”כ תהיה “נחיתה לקרקע” זאת עדיין שמחה והתרגשות…
בוודאות מתחת לחיוך המאושר מסתתרות המון שריטות, צלקות וסדקים ועדיין…
-
-
אני מרגישה עד כמה השמחה שלהם היא מיזערית לשמחה שתהיה כשיגיע המשיח
אז בואו נתפלל על זה
ומכל הלב
-
חד משמעית מסכימה, אבל עדיין א”א לקחת את השמחה שלהן.
-
Log in to reply.
