• כתיבה ספרותית

  הצבע הכתום מהילדות ועד היום (על משפחת ביבס הי"ד) ***שיתוף***

  פורסם ע"י אפרת קופמן  מיתוג שיווק ופרסום on 20/02/2025 ב4:12 pm

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי שמחה.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי שובבות מתוקה.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי תקווה.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי ילדות מבטיחה.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי שקיעה.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי זריחה.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי גזרים.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי תפוזים.

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי את חג פורים (שממש פה, דופק בפתח)

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי ליצנים (אל תשאלו למה)

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי נמשים

  עד היום הצבע הכתום הזכיר לי זיכרונות ייחודיים.

  עד היום, אבל מהיום,

  הצבע הכתום מזכיר לי רגעים עצובים,

  ילדים חמודים שהיו ואינם עוד.

  ילדים שנגדעה מהם כל חווית החופש והבחירה,

  ילדים שנגדע מהם לחיות בבטחה.

  ילדים שרק רצו לגדול,

  להנות, לחוות, לצייר במכחול.

  לנסוע לים ולבנות ארמון בחול.

  ילדים בסך הכל.

  ילדים שהפכו להיות סמל,

  של תמימות, של טוהר,

  של כל הטוב בעולם,

  מול הרע הלא ייאמן שקיים.

  שהיו צריכים לחיות בשלווה ובשלום.

  והיום, הצבע הכתום כבר לא אותו כתום שהכרנו באסוציאציה ראשונה פתאום.

  איך אתן מרגישות עם האסוציאציה של הצבע הכתום, היום?

  עזר לך? 👍

  אפרת קופמן  הגיבה לפני 1 יום, 3 שעות 1 חברה · 0 תגובות

  • הצבע הכתום
  • משפחת ביבס
  • שיתוף
  • תובנות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב