דיונים - כתיבה ספרותית |

הרהורים לערב פורים

כתיבה ספרותית
הרהורים לערב פורים
פורסם ע"י חנה נתנזון טיפול on 19/02/2026 ב10:31 pm
מעשה בחמור שעבר להתגורר הרחק מעבר לים. כאשר הגיע לעיירת החמורים באותה מדינה, נתקל בתופעה מוזרה, כל אחד מהחמורים היה חמוש במריצה. היו סוגים שונים של מריצות; חלקן היו מריצות חדישות ומשוכללות, חלקן ממותגות ומאובזרות ולמיעוט שבמיעוט היו מריצות פשוטות ובלות. אך לכל חמור ללא יוצא מן הכלל, היתה מריצה אישית משלו.
"לשם מה לכם המריצות הללו?" שאל מיודענו החמור בפליאה.
"כמובן, בשביל לסחוב משאות", היתה התשובה.
"מעניין" מלמל החמור, "בארץ שממנה באתי, נהגנו לשאת משאות על גבנו".
"אה, זה כבר מזמן יצא מהאופנה", הניף החמור החוצניק את סנטרו בביטול.
"ומה מחירה של מריצה כזו"? התעניין החמור ה'טרי'.
"בין 20,000 ל- 50,000 ₪. תלוי בדגם, בשנת הייצור בטיב החומר וכן הלאה".
גירד החמור בפדחתו, ונד בראשו אל עבר קבוצת החמורים המוזרה. אמנם מטעמי נימוס, ניסה להניע מעט את אחד המריצות, אך זו לגמרי לא נשמעה לו, התהפכה על גבה ופרקה את תכולתה על האדמה הבוצית…
למחרת עם בוקר השכים החמור לתור אחר עבודה. בכיכר המרכזית גילה קבוצה גדולה של חמורים הממתינה להזמנות, כולם כמובן מצוידים במריצות. לא קל היה לו לחמור, לשווק את גבו החשוף. אך משנמצא הלקוח שהסכים להסתכן בהנחת משאותיו על גופו של החמור החדש, קיבל הלה שירות מהיר פי כמה וכמה ממה שהיה מקבל מחמור מקומי. עם זאת, זרם הלקוחות שגילה עניין בשירותיו נע בין דליל לאפסי.
לא עבר זמן רב, ומיודענו החמור החל לנסות את כוחו בשינוע מריצות. המריצות החדישות, בעלות הגלגלים המשומנים, דווקא נעו בקלילות והפחיתו משקל מגבו השרירי, אך בינו לבן עצמו סבר החמור כי המריצות אינן יעילות כלל. עליו להיות ערני לכל תנועה בלתי מחושבת, לשמור על שיווי- משקל תמידי, ובאפשרותו לשאת משקל מוגבל ביותר. במשך הזמן החל מספר הלקוחות – לגדול, נקל היה לראות שעבודתו של מיודענו החמור זריזה ויעלה בהרבה מעמיתיו החמורים.
אך בבוקר בהיר מצא עצמו חמורנו נדחק אל עבר האשנב של "דאנקי בנק", על מנת לקחת משכנתא ענקית עבור המריצה החדישה אותה תכנן לרכוש. היה ברור לו שמריצה יוקרתית היא בגדר חובה! יעלה כמה שיעלה, עליו לרוכשה ויהי מה, ולו בשביל הנפש….
מספר מגיד המישרים, ר' חיים ברוך נבנצאל שליט"א: "יום אחד הגיע השטן לבורא עולם, ותלונה בפיו: שמו מאד לא אהוד על הבריות, בלשון המעטה, רק לשמעו ממהרים כולם להסתלק, על כן הוא דורש להחליף את שמו לאלתר. "אין בעיה" התקבלה התשובה ממרומים, "לא עוד 'שטן' יקרא לך – מהיום יהא שמך 'כוווולם'". הלך השטן – סליחה 'כולם' מרוצה לדרכו, התוכנית הצליחה מעל ומעבר למשוער. ומאז להיכן שהוא פונה, במאמץ אפסי, מצטרפים אליו ללא היסוס, כל השאר…"
ערב פורים, כוווולם מכינים תחפושות מקוריות, מנקרי עיניים, עם סטים תואמים של משלוחי מנות באריזות מנופחות ורהבתניות. האמת שלך באופן אישי, זה ממש לא מתאים… "אבל מה לעשות, זה מה ש'כולם' עושים"….
אז אולי דווקא בפורים נרשה לעצמנו – ולו ליום אחד, להוריד את המסכה, ולהיות מי שאנו באמת! להשקיע בתחפושות ובמשלוחים בהתאם למה שנכון ומתאים לי כרגע, ולשמוח ולשמח את הזולת באמת!!!
שרה ברנט הגיבה לפני 8 שעות, 10 דקות 2 חברות · 1 תגובה
1 תגובה