• כתיבה ספרותית

  הרהורים על החטופים

  פורסם ע"י מירי  הוראה רכזות וחינוך on 17/02/2025 ב2:41 pm

  קר לי,

  חשוך לי.

  אני רעב. אני צמא. אני מיואש.

  המשפחה שלי, האהובה, אי שם.

  אני פה, בודד, גווע.

  אין בי כוחות יותר, זהו.

  שעון החול הולך ואוזל.

  לא יודע אם אחזיק מעמד עוד הרבה זמן.

  מישהו שם בחוץ חושב עלי בכלל?

  מהרהר במצבי,

  או שהם, בעולם השפוי,

  ממשיכים את החיים, כרגיל?

  אני כתבתי את זה.

  כן, אני.

  אני- בחוץ.

  לא בעזה. לא במנהרות.

  אני- פה, עם משפחתי, עם ילדי, עם אשתי,

  עם סדר היום שלי, עם האוכל החם,

  עם המיטה המוצעת.

  רק רציתי להרגיש, לחוש, להיות.

  עזר לך? 👍

  מירי  הגיבה לפני 1 חודש, 3 שבועות 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב