כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
הרהורים של בוקר או: למה לא מלמדים בסמינרים מטאורולוגיה?
-
הרהורים של בוקר או: למה לא מלמדים בסמינרים מטאורולוגיה?
מזג האויר משטה בי.
רוח סתיוית מנשבת ברחובות,
השמש אוספת קרניה בעצלתיים
ועננים כובשים את השמים.
החזאי הודיע בחשיבות:
"מזג האויר רגיל לעונה"
חייך לעצמו והלך.
הימים הגדולים שלו במקצוע
הם לא אלו שבהם הוא מכריז בפאתוס:
"שלג!" לתרועות המאזינים,
גם לא הימים בהם הוא מזהיר משרב,
למורת רוחם של נופשי בין הזמנים.
עכשיו, ממש עכשיו, אלו רגעיו הגדולים.
עיני העם תלויות בו,
והוא מכריע מדי בוקר בבוקר,
במילים סתומות:
מעונן. (נו?)
חם מהרגיל לעונה. (!)
יתכנו משקעים מקומיים. (?)
אנחנו ממשיכים להתקשר בדבקות
לחזאי הנודע שיח'.
נאנחים בחוסר הבנה, יוצאים למרפסת.
מרחרחים את האויר כגשש מזדקן,
מזהים נכונה ש-
אין לנו מושג.
מתכנסים בצוותא, אבא-אמא טרודים
וחבורת ילדים מפוג'מים בגילאים שונים:
מ"מגפיים חדש!" (בן השנתיים)
ועד ל"מה נעשה"? (בת העשר).
ככה אנחנו מתלבטים, לכאן ולכאן
והנה השעון מורה על השעה שמונה
וכולם מתפזרים במהירות בחדרים
ולובשים את הבגד הראשון שמצאו.
חיבוק ו"יום טוב מותק"
אני מלווה אותם במבט דואג,
מקווה שלבושים בהתאם למזג האויר
העלום.
מצטערת, עשינו את המקסימום.
ולמה, למה נראה לי
שזאת האינדיקציה
לתפקוד האימהי שלי;
למוצלחות שלי;
להיותי חלק אינטגרלי מהחברה,
שעוקבת, נואשת, אחר מזג האויר.
-
1 תגובה
-
מרשה לי?
הכי טוב שלך עד עכשיו.
כזה אני אוהבתתת
Log in to reply.
