הרוח שגברה על הדרקון

[בתיה שקולניק]

אם את אוהבת ספרים על השואה- זה אחד החזקים! מלא עוצמות שמראות מה זה באמת יהודי מחובר- אבל, כמו כל ספר על השואה מלא בכאב. אני ספציפית מאז שהתחתנתי לא הייתי מסוגלת לקרוא אותו שוב…

[מלכי איינהורן]

ספר קריאה מלא עוצמות וגבורה יהודית אמיתית

חובה לכל אישה ונערה לקרוא!!!

לפחות פעם אחת.

מאמינה שאח"כ תקראי שוב ושוב…

חבל לי על המילים

פשוט תפתחי ותשאבי פנימה..

[מרים סולובייציק]

קראתי את הספר (הוא מתאים לנשים נשואות, פחות לבחורות)

הספר הזה מומלץ ביותר!

מעניין, מרתק, ושזור גם במסרים.

זה ספר כואב מאוד, כמו כל ספרי שואה.

אבל: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".

לדעתי חשוב לקרוא את זה כדי לדעת מה היה בשואה.

[רחל אוסטר]

קראתי אותו גם כנשואה, גם כבחורה. אחד הספרים החזקים על השואה

הספר הקבוע שלנו לתשעה באב.

[יהודית סלומונס]

וואו.

ספר שמשאיר אותך פעורת פה 😚

הספר הראשון על החורבן שמכניס באמת לאוירה של "מה באמת קרה שם".

סיפור של עוצמה, גבורה יהודית, אמונה חסרת פשרות.

נכון, הוא עצוב מאוד מאוד, אבל המסרים והעוצמות שיש בו פשוט – – –

[‫איידי וייס‬‎]

קראתי אותו לראשונה בגיל 14 בערך, או אולי 15.

בנות לא מסוגלות להבין אותו לעומק, גם אם הן רוצות מאד. יש דברים שאפשר להבין רק עם הגיל.

מצד שני, הכתיבה שלו – כמה שהיא קשה – היא מאפשרת ולא מעיקה בצורה שאי אפשר לקום מהספר הזה.

לכן, אני לא חוששת שנערה תקרא את זה. כשתקרא את זה בעתיד, בעוד 10 שנים, נניח – היא תגלה הרבה מאד עומקים שהיא לא הבינה בקריאה הראשונה.

[פסי פישר]

יש דברים שאי אפשר להבין גם עם הגיל

בחסדי ה' עלינו

[‫איידי וייס‬‎]

ברור, אבל דברים שנכתבו לאוזני נשים נשואות – נערות לא תבינה אותם.

דברים שנכתבו לאוזני אמהות – נשים צעירות טריות – לא תצלחנה לעולם להבין.

ועדיין, הקריאה כל כך מעוררת את הנקודה של "של נעליך מעל רגליך". את העומק האמיתי, הכאב הצורב, ייסורי ההשפלה והאין אונים – לעולם לא נבין לעומק.

[מירי רוט]

אני קראתי אותו אי אז בכיתה י"ב

היה לנו עבודה ביהדות על השואה

והייתי חייבת לעבוד על ספר שואה

הוא ספר עצום! אותנטי כאילו את שם

אבל כנערה רגישה מאוד

לא יכולתי לישון בלילות מזעזוע עמוק

התיאורים הנוראיים חרצו חריש עמוק בליבי

וזה הלך איתי המון המון זמן

נראה לי שמאז לא קראתי יותר על השואה

נכון שזה חשוב

אבל לא לכולם יש נפש שיכולה להכיל ובטח לא בגיל צעיר

לא חושבת שזה נכון לכפות על נערה להחשף לחומרים שאי אפשר לסבול את עוצמת הכאב

אם את שואלת על הספר אז כן. זה כמו להיכנס לשואה

אם בא לך……….

[מירי memory]

מסכימה עם איידי.

גם אני קראתי פעם ראשונה בכיתה ו'. זוכרת בהחלט שהיה קשה אבל אפשרי.

וברור שבתור אישה את מבינה עוד הרבה יותר.

עשית לי חשק לקרוא שוב.

[Sara K]

אצלנו זה היה סטייל כזה

בערך בכיתה ח׳ שאז למדנו על השואה

היה תור ארוך מאוד על הספר הזה והוא עבר מבת לבת

לא נרשמו נזקים ידועים 🙂