כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
השידוך ששינה מציאות\אורית
-
השידוך ששינה מציאות\אורית
שידוך ששינה מציאות-\אורית ח.
אסתי עומדת מול הבלגן שסובב את הסלון, היא מהדקת את קשירת המטפחת שוב ביאוש.
אין לה כוחות שוב לסדר את הסלון, ממילא הוא מחר יתבלגן שוב,
נמאס לה להביט שוב ושוב על הבית המוזנח והקטן שלהם, לא ככה היא ראתה את עצמה בנערותה.
היא חלמה על בית מטופח וגדול, אוכל בשפע, ילדים בלבוש מוקפד ועדכני, לא ככה…, בצמצום.
פתאום היא נזכרה כמה שהיא רעבה, היא פתחה את דלת המקרר- המקרר ריק,
כמה מדהים, בתאום מושלם עם הבנק, גם המקרר ריק וגם חשבון הבנק,
מתי יבוא היום והם יתמלאו?!,
היא מגרדת כמה שקלים מהתיק, ויורדת למכולת
שמונה בערב, בתקווה שנשאר חלב, בתקווה שהכסף יספיק.- בתוך ליבה היא מאמינה, שהמצב הזה יגמר, היא בוטחת באבא שבשמים, שיסדר לה הכל.
היא יורדת בזריזות במדרגות, ומדדה את רגליה בכשלון לעבר המכולת.
התור ארוך. אסתי נעמדת בתור, בוהה בנקודה לא ברורה.
נכנסת לסופר אישה צעירה, פנים מוכרות.
“אביגייל”?- אסתי מביטה עליה, נראה שטוב לה, שלא כבד לה…
“אסתי!!”- איזה כיף לראות אותך!, מה עושה היום?”
“אני?”- גמגמה אסתי-“אמא לארבעה מתוקים”
“איזה הספק, ב”ה!!, איזה אושר, בסמינר למדת גננות, לא?!- במה את עובדת?”
הנה, היא נגעה בנקודה הרגישה… “אני לא עובדת כרגע, לא יוצא לי משתלם להניח את הקטנים אצל מטפלת, ולעבוד”- הדמעות חנקו אותה, רק שלא יצאו,
“במה את עובדת אביגייל?”- היא העדיפה לעבור נושא-
“בעיצוב פנים, יש לי עסק עצמאי משגשג ב”ה, אמא לשניים”
“איזה יופי”- אמרה אסתי, זהו, הקינאה אוכלת אותה!
“היה כיף לראות אותך” אומרת אסתי, רק רוצה לסיים עם העניין הזה, נמאס לה להרגיש “המסכנה”,
היא מגישה למוכרת את המוצרים הבסיסיים שלקחה, ומגרדת תשלום להביא לה,
בטח לאביגייל יש אפשרות לקנות חצי סופר,היא חושבת, לא מצליחה לראות בהצלחתה ובגשוגה של זו. מרגישה כמו פרח נובל, כבר בלי יכולת לשוב ולצמוח שוב.
בוקר,
כל אחד פונה למקום עיסוקו, כל אחד ושגרתו. רק אסתי נשארת בבית- בתפקיד של אמא ומטפלת.
אריאל הגיע בלילה מאוחר, שאסתי ישנה, סידר את הבית, שטף, אבל זה לא מעודד את אסתי, הבית יתבלגן שוב, איך לא?- בית עם ילדים שאמא שלהם איתם, כל היום, כמו בבית כלא, ביחידה המוזנחת הזו.
אסתי קמה עם כאבי גרון, אומרים שהנפש משפיעה על הגוף, היתכן?!
אריאל נשאר עם הילדים בבית, ואסתי יצאה לקופת החולים,
היא מחכה בתור למזכירות, עמוס הבוקר…,
מתפנה אלייה מזכירה נחמדה, ומייד הן מזהות אחת את השניה-
“אסתי?”- “דינה?”
אסתי שמה לב שלאחרונה, בכל פעם שהיא יוצאת, היא פוגשת חברה לשעבר מספסל הלימודים.
דינה בגיל עשרים ושבע- עדיין לא נשואה??- על כולם עובר מה שעובר, כנראה.
“אסתי, כמה זמן שלא נפגשנו!!,את כבר אמא?”- “לארבע” אסתי עונה פתאום בגאווה,
“ואני, כמו שאת רואה, אפילו כלה עדיין לא”- פרקה דינה, קשה, קשה מאוד, מייאש, מתיש,
השדכנים כבר לא מציעים כמו פעם, ההצעות דלילות ופוגעות,
אני יושבת פה וממלאה את זמני כמזכירה, ואחר הצהריים דודה במשרה מלאה, למרות שבגיל הזה נורמלי יותר להיות אמא במשרה מלאה”- אסתי הצטמררה,
על מה היא מתלוננת?- על בעל תומך ועוזר?, ילדים בריאים?, בית מוזנח, אבל בית?
“לכולנו יש קשיים, לפעמים אדם רואה את ההצגות של כולם, ואת מאחורי הקלעים שלו, וקשה לו להבין שלכל הצגה יש סוף, במיטה, בסוף יום, כל אחד חוזר למאחורי הקלעים שלו, הוא חי אותם!”- אסתי דברה מהלב, פרקה את הקליפה שעטפה את השמחה שלה.
העצב מילא אותה ושבר אותה לרסיסים בתקופה האחרונה. אסתי נלחמה בכל הכח שאריאל בעלה- ישאר אברך, אז נכון, היא לא עובדת, וההוצאות רבות עד מאוד.
ותמיד הם מצליחים לסגור את החודש, בצמצום רב- אבל מצליחים.
איך?- היא עצמה לא יודעת, פעם אחת ההורים, האחים, אנשים טובים עוטפים אותם, ויד אלוקית שמלווה אותם לאורך כל הדרך.
“דינה”- היא לוחשת, קופת החולים עמוסה, אין צורך שכולם ישמעו.
“אני חושבת שיש לי הצעה להציע לך!, בחור ממשפחה מצויינת, הוא בן 26, בחור טוב לב, למדן,והוא במקרה גיס שלי” .קרצה אסתי לדינה.
“נשמע מעניין מידי, אבל בואי נדבר ישר ולעניין, מה הבעיה שלו?”- דינה זמן רב לא קבלה הצעות משובחות, כל הצעה יותר פוגעת וירודה מהשניה, זה לא מה שהיא חושבת שמגיע לה,
“בעיה?!, את רצינית?- למה נראה לך?”
“למה נראה לי?- כי כל ההצעות האחרונות שהציעו לי, כולם, בלי יוצא מין הכלל פוגעות ומעליבות”
“אנחנו עוד נדבר על זה”- אמרה אסתי.
הI סיימו את השיחה, מקוות לטוב.
בתקווה שיצא מזה משהו, שדינה תזכה גם היא, להיות אמא!
לאחר חצי שנה-
דינה יושבת על כסא הכלה המפואר, מתפללת, מבקשת.
היא לא מאמינה שהיום הזה הגיע, כמה היא חכתה לו, כמה דמיינה אותו-
מנגינות הרקע עושות את תפקידן נאמנה, מרגשות, מרטיטות, מוסיפות קסם ורגש לאירוע החלומי הזה.
אסתי עומדת שם,
בשמלה יוקרתית, עקבים, פאה מסורקת וחדישה, אסתי בגרסה האמיתית שלה, עם התואר החדש שלה- “שדכנית”.
ארבעת הקטנטנים שלה עומדים לצידה, בדיוק כמו שחלמה, לבושים בצורה מוקפדת וחגיגית.
“אסתי?”
“המורה פוקס?!, איזה כיף לראות אותך, עדיין השיעורים שלך חקוקים לי, זורמים בדם שלי!”
“תודה אסתי, תענוג לשמוע, שמעתי שאת שידכת,ושהחתן גיס שלך..”
“ב”ה זכות ענקית!”
אסתי נפרדת ממנה, ופוגשת את מגוון חברותייה, שבאו להשתתף בחתונה האחרונה של הכיתה!
אביגייל נכנסת לאולם, אסתי מביטה בה, נזכרת באותו היום שיצאו לה העניים מקנאה,
שהרגישה מסכנה כ”כ, פתאום היא הרגישה גאווה עצמית, סיפוק, היא הבינה שלא משנה כמה כסף יש לאדם, ובאיזה תנאים הוא חי- האושר בידו!
“האושר לא בשמיים, ולא מעבר לים, אלא בתוך ליבו של האדם”- היא נזכרה במשפט הזה,
והיא- מצאה את האושר, גאה במה שהיא, גאה בתהליך שעברה.
החופה מתחילה,
המנגינות רק גוברות, ומרטיטות יותר.
היא מביטה על דינה- חברת נעורים שלה.
מביטה על החתן- גיס, שהופך להיות בעל לחברה שלה.
ומצטמררת לחשוב,
שכל הדבר הזה, גם בזכותה.
בזכות זה, קם עוד בית נאמן בישראל.
ובעז”ה יקומו עוד בתים נאמנים,דרך מאגר השידוכים שפתחה.
כמה היד האלוקית מורגשת וקיימת פה.
כמה השגחה וכח הוא הרעיף עליה.
הלב מתמלא בכל פעם מחדש באושר וסיפוק.
המקרר-כבר לא ריק.
והבנק?!- מתמלא מדברים טובים.
היא מרימה את העניים שוב-
לאותו המחזה-
כמה שהיא תודה, זה לא יספיק
“הבטח בהשם, חסד יסובבהו”
כל הזכויות שמורות לאורית- כתיבת שירים וסיפורים-0534100138
-
7 תגובות
-
23
28
0
חברה חדשה
לתגובות בפרטי עצות לשיפור, הערות והארות-
*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***
-
42
102
0
חברה חדשה
צמרמורתתתתתתתתתתת
-
16
26
0
חברה חדשה
סיפור חזק.
התיאורים שלך כל כך חזקים ומכניסים לסיפור עד שממש הרגשתי את העליבות של אסתי שמצטמקת ליד העליבות והקושי של דינה וניסיתי להזכר מה הרגשתי שניה לפני כשהיא פגשה את אביגיל…
-
23
28
0
חברה חדשה
איזה כיף😍
תודה רבה!ריגשת ממש!
תיאורים, וכניסה לדמות זה אחד החוזקות שלי ב”ה!
תודה על המשוב)
-
-
622
1342
0
פעילה בקהילה
הסיפור ממש יפה, נהניתי לקרוא אותו, קולח, זורם, נעים לקריאה, לא מסורבל ולא מגודל ולא ארוך מדי ולא קצר מדי.
-
622
1342
0
פעילה בקהילה
בתור סופרות – יש לי מה ללמוד ממך, תודה על הסיפור.
-
23
28
0
חברה חדשה
איזה זכות, תודה!❤
-
Log in to reply.
