התנתקות

[רבקי קליין]

ואוו כבי

איזו כתיבה חזקה

באמת לפעמים בלילה הכל ניראה ככ שחור וגדול

ופתאום בבוקר הכל מתגמד ונראה פתאום פחות משמעותי העולם הסתדר בלעדי כשהרפתי ונתתי לגוף לנוח..

מסר חזק מאד!!

[מרים סולובייציק]

בית העלמין מלא מצבות של אנשים שחשבו שבלעדיהם העולם לא יסתדר.

בסוף, גם לאחר מותם העולם ממשיך להתקדם הלאה.

[batiak]

כמה נכון ואמיתי.

“הלילה עוד קצר”

אולי “הלילה עוד ארוך”, או “הלילה כבר קצר” ?

[כבי אנרגיות]

תודה על כל המשובים!!

למי שלא הבינה כוונת המשורר היתה הרעיון של הטכנולוגיה

שבלילה נראה שאם לא אעזוב אפסיד משהו חשוב ובבוקר מגלים שב”ה הפעם לא הפסדתי כלום : )

המסך עדיין מוציא אור,
למרות שממני כבר בוקע חושך.
אני רוצה מנוחה,
אבל פשוט לא עוצרת.
עוד טיפה גללתי,
עוד לייק סימנתי.
המסך עוד מוציא אור,
מפזר חלומות,
ומשאיר איתי רק את המחשבות.
מילים מתפזרות,
תמונות מאירות,
שיר ברקע,
ואני שומעת רק את הדממה,
זה מפחיד אותי.
העולם מחכה לי לפרוח,
ואני כאן כלואה,
מנסה לברוח.
שוב חשבתי,
שוב חלמתי.
על כמה אני דפוקה,
ככה לפחות הרגשתי,
ובסוף פשוט התייאשתי.
———————–
אחרי לילה קשוח,
קצת מתוח,
קמתי,
ראיתי את השמש עולה,
חיממה מבחוץ,
האירה מבפנים.
זכרתי שאני הרבה יותר מזה,
שהכוח קיים בתוכי,
התחלתי לנשום,
חזרתי לעצמי,
ואולי סוף סוף הבנתי,
שזה העולם שלי?