ואף על פי שיתמהמה, כבר עכשיו מרגישה גאולה. -שיתוף
ואף על פי שיתמהמה, כבר עכשיו מרגישה גאולה. -שיתוף
הרגע הזה
שהרצון שבלב
צורח בתוכי
במלא הכאב
שהידיים דופקות
נוקשות על כל קיר
שרק מוכן לספוג
ובתחינה להכיר
שהזעקה פורצת
נמלטת אנחה
והדממה צועקת
והנפש בוכה
וכל כולי נהפכת
לבקשה אחת קטנה
לתפילה אילמת
ממעמקי הנשמה
והחיוך נמחה
ומוסרת מסיכה
ומוסט הוילון
של 'ההצגה השמחה'
והדמעות מתייבשות
על העיניים
שכבר לא מתרגשות
ממלח ומים
—
והרגע הזה של אחרי.
שהלב נהיה קל
ויורד המשקל
של משא שהכביד
של כאב שהטריד
של מילים ששתקו
של שפתיים שנחשקו
של אנחות שהושתקו
של דמעות שהודחקו
של חיוך מלאכותי שנמתח במאמץ
של שמחה מכל לב שבפנים קצת נמחץ
יורד.
ולא –
כי אין בעיות
ואין כאבים
ועוד לא רואים ישועות
וכוכבים
אבל יש בטחון
ויש התרפקות
ומשהו נכון
ותחושת מתיקות
כי דיברתי עם אבא
סיפרתי לו הכל
הוא מבין
יותר מכל אחר שיכול
הוא נותן לי יד
ואין רגע לבד
הוא אוהב
ושומע
וביחד איתי
כואב
ודומע
ומכין ישועתי
ישועה- שהיא הכי טוב שיש
טוב שאני אפילו לא יודעת לבקש
טוב שלא תמיד נראה כך בעיניים
טוב שהוא שלי, מוכן לי משמים
רק צריכה לסמוך
ולתת לו להוביל
להוליך אותי בשביל
שהוא יצר
במיוחד עבורי
הוא מכיר אותי הכי-
הוא בוראי.
Log in to reply.




