והיא שעמדה- רגע של אמונה
-
והיא שעמדה- רגע של אמונה
משהו קטן שרשמתי לפני פסח
חשבתי לעלות אותו דווקא עכשיו
זה מתאים לכל אחת, בכל זמן, ובכל עת
והיא שעמדה, זו את שעמדת מול כל הסופות, הרוחות הקשיים, והניסיונות,
ובכל זאת נשארת את, עם האמת שלך, לא נתת לרוח להפיל אותך
וכשניסיון וקושי באו השתמשת בכוחות ובכלים שיש בך,
האמנת בעצמך וידעת שאת מסוגלת, הרמת את העניים, הבטת אל על,
ואמרת לו אבא זה ממך.
ולא, לא שאלת למה? למה זה מגיעה לי? למה זה קורה לי? כי זכרת ואמרת לעצמך שוב ושוב על אבא, לא שואלים שאלות!
דברים שרואים מכאן לא רואים משם ואם זה הגיע אלי זה מדויק בשבילי,
מותאם בול לכוחות הטמונים בי וזה לא בא סתם זה נועד להרים אותי, להגביהה ולרומם,
כל חושך נועד כדי שנעריך את האור, שנדע מהו אור אמיתי.
גם ברגעים הקטנים של הלילה שאת חושבת על היום שעבר, על האוכל שנשרף, על ההערה המעצבנת, על הסבלנות שפקעה ועל הצרחה שהבקיע שחקים, בא לך לבכות לצעוק שזהו אין לך עוד כוח…
אבל פתאום נזכרת שיש לך אבא, אבא שאוהב, ששומע, ואת מספרת לו מדברת אליו ונזכרת בעוד דברים ,
נזכרת ברגע שרצית לצעוק על הילד שהפיל את הכוס אבל לא צעקת, שמרת על האווירה הטובה, נזכרת בשנייה שברכת על המים וכוונת על שהכול בכוונה, תפסת לך רגע וכוונת על כל היום,
“שהכל נהייה בדברו” הכל אבא, הכל!!!!
Log in to reply.