זאת שאהבתי

[שושי]

ממש ממש קשה לי לקרוא שיר כזה שנכתב על ידי אמא יהודיה…

ואני חושבת שאם מישהי מרגישה כך היא צריכה לראות איך היא עוזרת לעצמה

שוב, לא מתכוונת להעיר ולבקר אלא המלצה בקטע טוב

[רחלי ש]

נכון זה יצא קצת חד..

ואולי לא פייר שהשארתי אותה ככה מתחת לערימות בלי להוציא אותה משם

אבל התחשק לי דווקא לבטא את נקודת העומס יתר והרגעים של הקריסה

למרות שהיה ראוי לכתוב בית או שתיים איך היא יוצאת משם לחלון , להליכה או בורחת לספר נחמד

בכל אופן רציתי להשאיר אותו ככה כדי שנבין מה לפעמים אנשים סביבנו עוברים

ולמה הם עצבנים ובקצה. פשוט ככה

[א ברזל]

דוקא אהבתי את התאור , התוכן, והכתיבה!!

וכן – אין מה לומר שלפעמים מרגישים גם שחיקה ועייפות וזה לגמרי בסדר, למה לא לתת לזה את המקום הראוי??

דוקא נראה לי ההכרה בזה בלי להתכחש עוזרת לעבור את הגל,

ואהבתי ממש את הגעגוע למה שהיית כנערה ציפור דרוד – התחברתי:)

[רחלי ש]

תודה 🙂