זהב סדקים/שיר
-
זהב סדקים/שיר
אני יושבת פה,
בחושך,
או שבעצם,
מואר.
יש ירח.
—
אני יושבת פה,
מקשיבה לשקט, (יצא לכן לעשות אתזה פעם? תנסו..)
ומשהו חם,
ורך,
כובש את ליבי אט אט.
—
אני מחוייכת,
אני מאושרת.
—
אני לבד,
אין פה אף אחד,
אני בטבע,
וטוב לי.
שמח לי,
ושלם לי.
הרבה יותר שלם לי.
—
ותודה, אבא.
תודה על הרגעים השלמים האלה.
תעזור לי לזכור אותם.
בשביל הרגעים המנופצים.
השבורים האלה,
הסדוקים עד העומק.
—
תעזור לי לזכור אותם,
אבאל’ה.
כי הם,
יהיו הזהב,
שאדביק איתו את סדקיי.
אשמח מאוד לתגובות וביקורת!!
Log in to reply.