כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
זה מה שיצא מאתגר כתיבה חמוד ממדריך הכתיבה של דבורי רנד…
זה מה שיצא מאתגר כתיבה חמוד ממדריך הכתיבה של דבורי רנד…
זהב לבן-שמיכוש
"אני לא בטוח שזה בטיחותי עבורך סבתאלה"
שירי התלבטה מה הסדרן יותר- נבוך או מבודח.
" זה בסדר גמור איש צעיר תרגיש בנוח העיקר שאני בטוחה, אז מתי תורנו?"
"אהם אני צריך לבדוק אולי לא כדאי זה יכול להיות מסוכן את מבינה סבתאלה?" הוא לחש משהו מהיר למכשיר הקשר שלו.
שירי החניקה צחקוק היא מצאה עצמה מתלבטת שוב והפעם האם להסביר לסדרן הנבוך-מבודח שחבל לו על הזמן, כשסבתאלה מחליטה משהו הוא יקרה ויהי מה.
"מסוכן שמסוכן!! ולברוח ממרוקו זה לא מסוכן? לטפס על צוקים והרים מחליקים לא מסוכן? לגור במעברות לא מסוכן? אתה יודע מה עברתי איש צעיר? מה זה בשבילי מגלשת מים! פפפ מה כבר יכול להיות!!! לא צריך לעשות סיפור איש צעיר! המגלשה בטיחותית נכון?
סבתא עצרה לנשום כשהסדרן טורח להשיב לשאלתה הרטורית.
"וודאי, אבל—"
"רגע אז היכן טמונה הבעיה אני מנסה להבין! אני בגובה המתאים?" סבתא הסתכלה על עצמה משל היא רואה את קומתה לראשונה "כן! המשקל שלי חורג מהמותר?"
הפעם שירי כבר לא התלבטה בנוגע למצב רוחו של הסדרן, הוא היה מבודח לחלוטין וניסה להסתיר את צחוקו, או לפחות לעמעם אותו מעט אך ללא הצלחה.
הסבתאלה הנחמדה האם היא מעל המשקל!! כבר הרבה זמן לא שמע בדיחה טובה כמו זו צריך לבדוק אם היא לא מתחת…
"אז יופי למה אתה נטפל אלי אתה לא רואה שאני ביום איכות עם הנינות שלי?"
הסדרן הראה אותות כניעה שזוהו היטב ברדאר העירני של הסבתא.
"יופי איש צעיר אני רואה שאתה מבין ענין" לא נתנה לו מקום לסגת.
שירי החליטה שצריך להזדרז לפני שהסדרן המסכן יתחרט.
"אולי אפשר לקצר לסבתא את התור?" כך במתיקות.
לקצר. לא חלילה לעקוף או משהו.
פניו הוארו לרגע, שירי ניחשה את הסיבה: הוא מעדיף כבר לראות את סבתוש למטה בריאה ושלימה.
"בוודאי, את צודקת ילדונת"
שירי תפסה את ידה של טלי והן קיפצו יחדיו בהתרגשות.
דווקא סבתוש הרסה את חגיגה "לעקוף את התור? מה אנחנו זקנות? אנחנו נחכה יפה כמו כולם"
פסקה.
חבל, שירי כבר ראתה ניצוצי הסכמה בעיניהן של הממתינות , לא היה אכפת להן לוותר לסבתאלה המצחיקה.
לבסוף הן חיכו כמו כולן הרי סבתוש לא זקנה, כולה חגגה לפני חודשיים את שנתה התשעים עד מאה ועשרים שנה.
סוף סוף הגיעה תורן הן עלו על שלושת המגלשות בחדווה, סבתא באמצע והן בצדדים אחת שתיים והופ-
הן התגלשו במהירות מסחררת צועקות ביחד: שמע ישראל!!!!
כשירדו סבתא רק אמרה בחיוך ענקי "גם שנה הבאה נבוא בעזרת ה".
- 12 תגובות
חברה חדשה חמודד
איזה כתיבה יפהה!!!
אהבתי!!
פעילה בקהילה קטע יפה.
אבל מה, גבר בבריכה של בנות? הלו, איפה אנחנו?
-
פעילה בקהילה
נניח שהיא לא חשבה על הנקודה הזו? לא שמה לב.
שינוי של המדריך למדריכה והיפוך הזכר לנקבה יקח לה דקות ולא יפגום בסיפור.
ונניח שבאתגר הכתיבה הזה היו צריכים להכניס דווקא דמות של גבר? זה אתגר כתיבה בסך הכל, לא קטע שנכתב לציבור.
פעילה בקהילה קודם כל, יכול להיות שהיא לא חשבה על זה, בשביל זה איידי העירה את תשומת ליבה.
שנית, זה אמנם לא קטע שנכתב לציבור, אבל כן קטע שפורסם בציבור – ואם כן הוא אמור להיות תואם לרמת הציבור וערכיו. היית מגיבה ככה גם אם היתה מתוארת סצנה אכזרית במיוחד? או שפה גסה? מה שלא מתאים – לא מתאים.
@AVISHAGRE , הקטע כתוב ממש חמוד ומשעשע!
פעילה בקהילה מי אמר שזו בריכה? יכול להיות מתקני מגלשות בלי מים. נכון?
לא מוזכרים כאן טיפות מים או משהו כזה…
-
פעילה בקהילה
אתה יודע מה עברתי איש צעיר? מה זה בשבילי מגלשת מים!
-
פעילה בקהילה
נכון.
לא שמתי לב לפרט הזה…
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה אופס…
באמת לא שמתי לב!
איזה מוזר שלא צרם לי…
בכל אופן תודה על הארה!
ותודה על המחמאות…
-
פעילה בקהילה
וואו, זה קטע מושלם בעיניי!
גם הרעיון וגם הביצוע, יש פה שילוב של רעיון משעשע עד פנטסטי, בכתיבה כ"כ אנושית ומציאותית,
אהבתי ממש! אשמח לקרוא עוד קטעים כאלו
פעילה בקהילה קטע מעולה ומשעשע
תמשיכי להעלות!
רק הפריע לי טיפה הפיסוקים.
הם לא מדוייקים…
-
פעילה בקהילה
מהמם
ממש הכנסת אותי לסצנה 🙂
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
תודה רבה על המחמאות!
אתן ממש מעלות לי את הביטחון העצמי:)הנה עוד קטע מהמדריך הנ"ל… לא הומוריסטי
האתגר פה היה על דמות שחוזרת למקום שכבר הייתה בו ולא מסוגלת לשכוח מה ארע לה…
בס"ד
לא לשכוח-שמיכוש
לא שוכחת את הפעם הקודמת שהייתה במקום הזה.
ומה הפסידה פה ובשביל מה.
חני ניסתה להיות אחות נחמדה. להצדיק את הכלל שטוען שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
אז היא ניסתה. לא הלך לה, נראה לה יש גם על זה כלל: אם לא מנסים לא מצליחים.
והנה היא יכולה להוסיף לרשימת הכללים הכללית הזו כלל נוסף: גם אם מנסים לא תמיד מצליחים.
הן הגיעו אחרי דרך מייגעת בה הספיקה חני להתחרט על 'יוצא' על יוצאות.
בפארק חני גילתה שהחרטה הייתה לשווא, פגשה את ביתי.
היא לא גילתה שהשמחה הייתה מוקדמת מידי, ולא מפני שהיה מה לשמוח במפגש המיותר הזה אלא מפני שלא שמחה גם כשהודיעה לה חני על יציאה מהנה "ויהיה לנו כיף וצחוקים שמעתי שזה פארק שווה ברמות, נלך מלי?"
אז היא הסכימה ללכת, לא הסכימה לשמוח ולקוות שיהיה לה כיף וצחוקים.
הפארק התגלה כשווה ברמות כשפגשה חני את ביתי חברתה הטובה טובה טובה.,
והיא שלא מכירה את הבריאה הזו מקרוב מצאה עצמה משתעממת ואחר כך עוד יותר
וכשכבר לא הייתה מסוגלת להתנדנד ברדיוס הקרוב לשיחה המקודשת ולשמוע רק תגובות
קצרות רוח בעלות מילים שונות וכוונה אחת ברורה: לכי לעיסוקייך ותעזבי אותנו להנות פה בשקט.
היא התרחקה קצת, ואחרי זה עוד קצת ואז היא ראתה את רחבת מתקני הכושר קורצת לה בידידות.
אז היא עלתה קצת, מתחה ידיים ורגליים. כולה עשתה קצת כושר.
ואז כשטיפסה בלולניות על מתקן המתח נהנית מעצמה ומתחילה לחשוב שאולי היה שווה לבוא,
היא איבדה יציבות ונפלה מגובה של שני מטר.
אפילו חני שמעה את הצעקות.
או שאולי זו הייתה ביתי שהאירה את ליבה לכך שאולי משיהו זקוק לעזרה ואנחנו הרי למדנו עזרה ראשונה בואי נרוץ.
ועכשיו היא שוב כאן נזכרת בתקופה יפה מהילדות שעברה עליה בבית החולים מגובסת וחבושה מכף רגל ועד ראש. וזה עוד היה החלק הקל.
השברים עברו כולם. גם הזעזוע מוח עבר בלי להותיר עקיבות.
רק החרדות שלה נשארו. הפחד גבהים שצמח פתאום.
הזהירות הקיצונית מכל פסיעה. המחיקה של המילה מעלית מהלקסיקון ומהחיים.
ההורים שלה עשו הכל כדי שתחזור לעצמה. הרבה דברים הרכיבו את 'ההכל' הזה.
העיקרי שבהם הייתה עדינה המטפלת והטיפול שעברו יחד.
היא הסתכלה סביבה. דמיינה שראתה קריצת ידידות מהמתקנים.
אולי גם היא חלק מהחוויה מתקנת.
הים חייך אליה מהאופק, גליו רגועים מתמיד.
הנה עוד יוצא מן הכלל.
סימנה איקס על הכלל: אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
וודאי שיש היא ההוכחה.
Log in to reply.
