זכוכית
-
זכוכית
בְּחֶדְרִי יוֹשֶׁבֶת
וּמִבֵּין הַחַלּוֹן מִסְתַּכֶּלֶת:
רואה אֲנָשִׁים רָצִים
בַּשְּׁבִיל עוֹד כֶּסֶף.
מַה נְּעִימָה הַזְּכוּכִית –
שְׁקוּפָה וּטְהוֹרָה.
דֶּרֶכָּהּ אֲנִי רוֹאָה
יְלָדִים, אֲנָשִׁים, הֲמוּלָה.
הִיא מַזְכִּירָה לִי –
זוֹ הַבִּלְתִּי נִרְאֶית
כִּי בְּנֵי אָדָם הֵם
נְשָׁמוֹת מְכֻסּוֹת אַדֶּרֶת.
אַךְ אֲבוֹי!
רַק מָרַחְתִּי עָלֶיהָ
מִן הַמַּתֶּכֶת הָאֲפוֹרָה,
וְהִנֵּה רַק אֶת עַצְמִי אֲנִי רוֹאָה.
הַאִם זֶה מַה שֶּׁקָּרָה
לְנִשְׁמָתִי הַקְּדוּמָה?
Log in to reply.