חוסן פנימי 🙂
-
חוסן פנימי 🙂
שיר שכתבתי לעיתון לסמינר שהייתי בו רכזת
והנושא כמובן חוסן פנימי
—–
אי שם בערבותיה של מדינה שכוחה
ניצבת חלקת יער זנוחה
עם עצים מדובללי ענפים
כבויי מבט
כפופי גו שמוטי כנף
חלקת יער שכוחה בעולם
חלקה שבה לא דרכו מעולם
עצים עתיקים עביי גזע
וקוצים שגדלו פרא ללא עמל ויזע
סתם עץ על סתם אדמה
הרגיש כל עץ והתעטף בדממה
ללא חשיבות וללא תועלת
עץ פשוט חסר תוחלת
עד שיום אחד השתנה הכל
התהפכה הקערה בקול רעש גדול
איש אחד עם תרמיל ומקל
שהחל ביער לבדו לטייל
הלך לאיטו בינות לעצים
המהם לעצמו חלקי משפטים
לפתע על עומדו נעצר, נדהם
התכופף לאיטו וכל היער דמם
זקפו אוזניהם העצים
נוכח קולו שהלך והעצים
הוא התרומם לאיטו, בידו
חפץ מנצנץ
פיו פעור ובעיניו ממצמץ
נצנצה אז בשמש- חתיכת זהב טהור
שולחת לכל עבר ניצוצות של אור
התרגש לו האיש, העצים זקפו צמרת
פתאום הרהרו להם במחשבה אחרת
לא עוד סתם עץ על סתם אדמה
אלא עץ עבות בכלל לא בשממה
תחת שורשיהם מתגלה לו מצבור
של זהב מזוקק זך וטהור
נערו ענפיהם זקפו גוום
חייכו אל שורשיהם, גאה ליבם
כי לא צריך ללכת רחוק
לחפש ערכים, לחפור עמוק
סך הכל להביט מסביב, לשנות הסתכלות
לגלות שבתוכך קיים מרבץ עצום ללא כלות
מרבץ שקיים עוד מששת ימיי בראשית
צריך רק להסתכל, מבט להסיט.
אזי יתגבש לו חוסן פנימי איתן
שיגרש כל קושי שבא על מפתן.
Log in to reply.