חורף תשפ”ג
-
חורף תשפ”ג
חורף 2023 תשפ”ג
זה זמן מה שאני מרגישה לא נוח בהוסטל. אני לא מוצאת את עצמי בו. לא ידעתי שזה כך, כי לא הייתי ערה לכך. הייתי שקועה בעבודתי כסומכת, בלימודי הנגינה שלי, בהכנות לבר מצוה של בני ובהכנות לערב השקת הספר “בין הניתוקים”, לכן לא שמתי לב שאני ממש מתחמקת מלשהות בהוסטל. העדפתי בשעות ריקות בין עבודה לביקור אצל הילדים, בין שיעור נגינה לעבודה וכדומה, לנסוע הביתה ולשהות שם. התחלתי להיות בשבתות יותר ויותר בבית, והייתי נשארת עד ימי ראשון בצוהריים או בערב מחוץ להוסטל. ומטבע הדברים לא השתתפתי בפעילויות ובנסיעות שהתקיימו בהוסטל.
יום אחד באחת הפגישות שלי עם אבישג, היא אומרת לי כבדרך אגב. רותי ואני חושבות שהמגורים בהוסטל כבר אינם מתאימים לך. אנחנו מחפשות לך דירה כאן באזור שתתאים לסטנדרטים של החברה שמפעילה את ההוסטל, כך שהם יסבסדו לך את שכר הדירה.
זה נפל עלי כמו חייזר מן החלל. אם כי לא הייתי ממש מופתעת מכך. בעבר דובר על הקמת קהילה תומכת אבל כיון שהדבר לא הסתייע, נשארתי לגור בהוסטל כמו כל הדיירות. היה נראה שהדבר רצוי אך לא עקרוני. ועכשיו, זה חוזר אלי שוב. והפעם בעוצמה. בלי פשרות. כן. את כבר לא מתאימה להוסטל. את צריכה משהו אחר.
עברו עוד כמה שבועות בהם לא שמעתי דבר על כך, וגם לא שאלתי על כך. ואז זה חזר אלי. לא מצאנו דירה מתאימה, אמרה אבישג, אבל יש דירות טובות שמשום שהן לא עומדות בסטנדרטים, החברה לא תסבסד אותן, תוכלי לשכור במחיר מלא אחת כזו עם שותפה. ולקבל ליווי בדיור מסל שיקום על ידי עובדת סוציאלית ומדריכה.
אנחנו סבורות שאת כבר יכולה לנהל את החיים שלך בעצמך, לבדך, ולכן את יכולה לשכור דירה עם שותפה ולנהל לעצמך את החיים.
ואולי אני יכולה כבר לחזור הביתה? יוצאת שאלה מהפכנית מפי.
לחזור הביתה? תוהה אבישג. את זוכרת מה היה בשנה שעברה? מנסה לרענן את זיכרוני.
כן, אני זוכרת היטב. אף כי אני רוצה לשכוח. אמרתי. ובכל זאת, אני חושבת שזו אופציה שכדאי לחשוב עליה.
תגידי לי תשובה עד שבוע הבא, כדי שנדע אם להמשיך לחפש לך דירה ולמצוא לך שותפה או לא. סיכמה אבישג.
לאחר הפגישה גלגלי מוחי התחילו לנוע.
מעלות מול חסרונות, גירדתי את ראשי.
בית: חיים נורמטיביים, חיסכון בהוצאות שכר דירה, בכסף הזה אוכל להשיג עזרה במשק בית וקניית אוכל מוכן, לפי הצורך, קשרים טובים עם אלחנן והילדים, שעון החול של החזרת הילדים יתחיל כבר לפעול, גם בבית אוכל לקבל ליווי בדיור מסל שיקום ע”י עובדת סוציאלית ומדריכה. עד כאן המעלות. חסרונות: קושי לחיות לצד בעל מתמודד. אחריות גם עליו ומה שתלוי בו.
דירה עם שותפה: מעלות: אחריות רק על עצמי, עצמאות, שקט על הראש. חסרונות: תשלום שכר דירה וארנונה תשלום כפול (גם על הבית שלי וגם על הדירה השכורה), אולי לא אסתדר עם השותפה (שגם היא מתמודדת, כמובן) אולי היא תבריז לי ואני אישאר לבד עם החובות לשכר דירה ולחשבונות, לא אוכל לקנות אוכל מוכן ולא אוכל לקחת עוזרת כי לא יהיה לי מספיק כסף. וחוץ מזה שאני מנהלת את הבית שלי בשלט רחוק אז יהיה לי עוד בית לנהל, זה סתם עבודה כפולה.
ואז אמרתי לעצמי שני דברים: להתמודד עם בעל מתמודד? מה אני עושה בהוסטל אם לא מתמודדת עם שותפות מתמודדות? כמו שאני מתמודדת איתן, ככה אני יכולה להתמודד עם בעלי. רכשתי כבר את מידת הסבלנות במידה מספקת שתאפשר לי להתמודד עם ההתמודדות של בעלי. למדתי את זה כבר מהחיים כאן בהוסטל. גם למדתי מיומנויות תקשורת, איך להיות אסרטיבית ולשים גבולות בקשרים לא בריאים, אוכל “לעשות את זה בבית”.
אם כבר אני משקיעה בקשר, עדיף שזה יהיה בתוך המשפחה. עם בעלי ועם הילדים. ללמוד מתי צריך לבקש עזרה, ממי, וללמוד לבקש ולקבל אותה כמו שצריך. זה למדתי כאן בהוסטל, אסרטיביות, גבולות, בקשה וקבלת עזרה בצורה מילולית ישירה ונימוסית. התייעצתי עם אבא ואמא כל אחד בנפרד, עם גיסי מיכאל, ועם דסי חברתי וכולם היו תמימי דעים כי מומלץ לי לחזור הביתה.
עכשיו נותר לי רק לשוחח עם רותי ואבישג.
מה הן תגדנה לי?
נחכה למחר…
Log in to reply.