חיים/ מילים.
-
חיים/ מילים.
“זה החיים,” הוא אמר לי.
שמש נושקת להר שמולנו, אדים של קור מתאבכים בפנס.
“אנשים באים, הולכים.” הוא אמר עוד. שתק.
ורק הד נשימותיו עוד היה כאן.
רק אד נשימותיו עוד היה כאן.
“זה החיים.” הוא חזר. תקליט שבור.
“אנשים באים, הולכים. לפחות יהיה שמח.” התנשף.
המרוץ אחר המילים. אני הפסדתי. שותק.
הוא נשען על ספסל. הביט קדימה. לא ראה עולם.
ענן נפתח מעלינו, הרמתי ראש. הוא עוד הביט קדימה.
“זה החיים. נכון?” הוא הרים את הקול בין ברק לרעם. תלתלים נוטפים.
השפלתי מבט.
הוא רצה שיהיה שמח.
לא ידעתי איך לגרום לזה לקרות.
שותק.
Log in to reply.