כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
חיכיתן לו? הוא הגיע: האתגר החדש
-
חיכיתן לו? הוא הגיע: האתגר החדש
-
109
114
0
פעילה בקהילה
אמא בבקשה!
גמרי דיבורייך היום ובואי…
זהו חמוד…
טלפון יהיה כבוי…
לא ממש נורא…
סיימתי עכשיו …
פתאום צלצול קורע רגע שקט…
תעני?
-
12
26
0
חברה חדשה
אהבתי את האתגר, למרות שהיה לי ממש קשה, אולי כי אני אדם שלא מוכתב על פי כללים???
אין לימושג.
זה מה שיצא בסוף..
אמא ביקשה גם דרשה: “הראל ויהודה זוהי חובתכם. טטאו יסודי. כנסו לחדר מחשב. נקו סביבת עבודתכם”.
פיהם צעק: “קדימה! רק שותים תה!”
אמרה בובע: “גם דודי הבכור ושמעון זעירא חייבים טובה יחידה, כאמור ‘לא משלכם נתתם’. סמכו עליי, פה ציווי קדוש. ראוי שתאמרו תודה”.
-
2
4
0
חברה חדשה
זה שלי, משהו קליל וקטן:
אם ברוך גם דיבר היום, ואם זהבי חולמת – טוב יהיה,
כי לפעמים מדברים נועזים, סוף עוצמתי פתאום צץ.
קרוב רגע שנשבור ת’צלחת!
ועוד אחד:
אור בהיר גם דרכי הזריח, ויום זוהר חלום טהור יגשים כעת.
למה מהר נתיאש, סלעים עוצרים?
פריחה, ציפורים, קרני רגש שממלאות תקוות!
-
50
34
0
פעילה בקהילה
מוכשרות אתן כולכן!!
וזה שלי 😉
אורות. ברקים. גילוי דרך.
האמנתי. וידעתי.
זכרתי חיפושים, טעויות ילדות.
כיצד לבד, ממדבר נעורי, סללתי עוד פתח.
צעדתי קילומטרים. ראיתי שער.
תשובה.
אלול בא. גדלנו.
-
50
34
0
פעילה בקהילה
עוד אחד….
אביתי ביום. גם דמעתי הלילה.
ורק זהבה, חברה טובה, ידעה כמה לבד.
מאז נתתי סוף.
עפתי.
פרשתי 🙄
צוואה קראתי. ראו שונים, תביטו. 🧐
-
18
56
0
חברה חדשה
אהבתי מאוד שרה.
בפרט את הקטע הראשון 😊 -
6
4
0
חברה חדשה
אוהו, אתגר אדיר!
באמת בול במקום.
גדול! גדוש גאונות!
די דחוף דרשני…
ההה… וכו’…. זזים חזק.
טוב,
יאללה, כוחי למשוך מקלדת ננסה..
סוף ענק פתיחה צולבת
קריאה רוגשת שעיניים תופסת.
אפשר באמת גם דרך ההר,
ואולי זה חופר.
טיפוס יודע כל, לומד, מדבר.
נגיד סתם עניינים פשוטים?
צדיקים קדושים, ראו תוצאות אבירים.
בכח גדול, דרכי האמונה וים זכות.
חיל טוהר יהודי.
כוחות לו ממעל.
ניסיונות סוערים,
עננים פתאומיים,
צוקי קרח,
רחשי תולעים,
איה בניי גוזליי?
דעו היכן ולאן
זהו חלק טוב
יש כזה לו מנגד
נלכה סחור
עינינו פונות
צופות קברניט,
ראש שבט,
תהילה.
-
0
0
0
חברה חדשה
אני, בתוך גלות- דומעת.
הגעגוע והצער זכורים חזק,
טווים יחד כיסוי לנשמה.
מאז, נשמתי ספונה עמוק.
פתאום- ציפור קוראת רחוק-
שעלתה תפילה!
אבא, בחרתי
גבוה דיברתי
הייתי ושכחתי
זיווך חשקתי
טוב ידעתי,
כי למדתי
מעומק נשמתי
סודך עיינתי
פתחך צפיתי
קוראת: רחקתי,
שתעלה תפילתי.
Log in to reply.
