חלום חיי

[פנינה ריימונד]

הי שירה, את כל כך מזכירה לי את דמות ה”סופרת המתחילה”

ואני כ”כ מבינה את התשוקה שלך!!!

ברוכה הבאה למועדון הסופרות 🙂

כולנו חוששות מביקורת, אוהו!

כולנו מהססות ולא יודעות ו…

מנסים לקחת את הביקורות למקום של שיפור ולדעת שיש לנו את זה

ואף אחד לא יצליח לקחת את זה מאיתנו

דבר שני, עניין של טעם וסגנון. מה שמוצא חן בעיני קוראת אחת לא ימצא חן בעיניי האחרת.

לגבי ללמוד, תלוי ברמה שלך. אם את מרגישה שאת צריכה ‘פוש’ ומשהו תוקע לכי ללמוד.

עדיין, א”א לכתוב 100% לפי כל הכללים. לאט לאט אבל בטוח, משתפרים ומתקדמים.

וכהתחלה, תעלי לנו איזשהו קטע שלך. אולי לאתגר מספר אחת כאן בפורום?

מחכה לך… פנינה.

[נעמה שרגא]

שלום שירה יקרה!
ברוכה הבאה לפורום שלנו.
מבינה מאד את החששות…
דבר ראשון שצריך לעשות- זה לכתוב! תקופה מסוימת שתקבעי לעצמך שבה את כותבת. לא
בשביל לפרסם, לא בשביל להראות, פשוט לכתוב.
דבר שני- קורס כתיבה יוצרת אכן עוזר מאד. גם ללמוד איך לכתוב נכון, וגם לא
להבהל מלהראות. את נחשפת לקבוצה קטנה ואוהדת, ולאט לאט מקבלת אומץ.
הרבה הצלחה
נעמה

[שילת ועקנין ועקנין]

מגירות בדרך כלל לא מעירות הערות

אבל הם גם לא מחמיאות 🙂

אין דבר מושלם מלכתוב! אין! למי שאוהב כמובן!!

וחבל לך כי זה הנאה מדהימה, תתחילי לכתוב לעצמך קודם

ותגלי את “תסמונת התאהבות החומר” 😉 תאהבי את החומרים שלך תאמיני בהם

ואז תתחילי לחשוף אותם.

[רחלי]

טוב, אני לא מחדשת כלום, אבל כמו ששילת אמרה (אהבתי את ההגדרה, שילת :))- מגירות לא מעירות.

לכתוב -לא שווה -לפרסם. (= ,כן? לא התכוונתי שלא שווה לעשות את זה… פתאום חשבתי שבקריאה זה יכול להשמע ככה). אם מרגיש לך שאת אוהבת ורוצה- פשוט תעשי את זה, להראות לאחרים זה כבר השלב הבא (שלא חייבים להגיע אליו, כמובן, אם את לא רוצה) ולפרסם זה כבר עוד שלב.

המון הצלחה!