כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
טריו. דואט. סולו. /אליגורית רגשות/
טריו. דואט. סולו. /אליגורית רגשות/
טריו
אני שאלתי איך נשיר את זה ככה
אולי אשאיר הכל ככה
ואלך
זה לא הבלגן שהפריע לי
כי אף פעם לא הייתי חולת ניקיון
<s>והייתי חולה הרבה</s>
אבל בקצה הבית הקטן
עמד סולם
והוא קרא לי לעלות
אתה רצית לשיר
אני רציתי לרדת
ויותר מכל רציתי ללכת
כי איך נשיר אני אתה והבלגן
אני רגישה לזיופים
ואתה מזייף ריגושים
ואני כבר מזמן לא מתרגשת
וכמה אני מפחדת
אלוקים עדי כמה אני
מפחדת,אני שאלתי איך נשיר את זה ככה
איך נשיר שלוש
אתה אמרת הכל בראש שלך
הכל בראש
אבל הסולם מוצב ארצה
וראשי מגיע השמימה.דואט
בסוף אני סידרתי הכל
את הרגש והשכל
את המצפון והפחד
החזרתי את האומץ שהשאלתי לשכן למעלה
את הדאגה והחרדה זרקתי לאשפה
<s>השארתי קצת אבק בפינות </s>
חשבתי שכבר תיגמר היממה ולא ניפגש
ולא אצטרך להתרגש
אבל הבית הקטן היה חייב שטיפה
אז בכיתי
לא העברתי סמרטוט
לא הרגשתי שעברת באמצע
לא התרגשתי שעברת בסוף
ועדיין
בקצה הבית עמד סולם
ולא יכלתי לשיר
לא יכלתי להשאיר
את זה ככה,אני שאלתי איך נשיר את זה ככה
איך נשיר שניים
אתה אמרת הכל בראש שלך
הכל בראש
אבל הסולם עדיין מוצב ארצה
והראש שלי כמעט נוגע בשמיים.סולו
ועכשיו שנשארתי לבד
איך אני קוראת לזה
ניצחון או בדידות
ולמה אני קוראת את מה שכתבת
יש מכתבים שצריך לקרוע
לפני שקוראים
לפני שקור אימים מצמרר את הגב
ו<s>איפה אני מוצאת איזה סוודר עכשיו</s>
הרי הכל מסודר
הכל מבולגן
ורק הסולם הקטן נשאר בקצה
של בית קטן
לא אני שרתי
ולא אתה נשארת.והיום,
אפילו הלבד לא מרגש אותי
אני כבר מזמן לא מתרגשת
אבל כמה אני מפחדת
אוי אלוקים עדי כמה אני
מפחדת,
ואין לי אפילו מישהו שיזכיר
שאלוקים בשמיים
ומישו שיסביר
שכמה שיותר קרובים לשמיים
יותר קר
ומרחוק אני משום מה
פתאום שומעת אותך
שר .שהכל חולף. רק השמיים נשארים.
- 1 תגובה
מנהלת קהילה לפי כללי פורום – אין להעלות יותר מ-3 שירים בחודש.
אני נועלת
הדיון ‘טריו. דואט. סולו. /אליגורית רגשות/’ סגור לתגובות נוספות.
