יהודיה
-
יהודיה
נקודה למחשבה שיצא לי לחשוב עליה. לא החלטי מה הסוג של הכתיבה.
אשמח לתגובות ולאיזה כותרת הייתן מכניסות את זה. (שיר, הקראה, ספוקן, או סתם קטע כתיבה).
חשבת על זה פעם?
את די מוזרה.
הלבוש שלך שונה, לא מה שמקובל בעולם.
את עושה דברים אחרים מהנורמה הכללית.
את בטח מרימה גבה,
מה? אני, מוזרה? שונה?
אז רוצה דוגמא? בבקשה.
את נשואה? אז בטח את מכסה את הראש במטפחות או פאה.
אולי כובע, תלוי בסגנון ובעדה.
את הולכת רק עם חצאית, לובשת גרביים ארוכים, ובגדים באורך המתאים.
והמראה שלך בכללי הוא סולידי ועדין.
וזה רק בעניין הלבוש.
אוכל, את לא אוכלת כל דבר, את לא אוכלת בשר וחלב יחד.
את אוכלת רק את ההכשרים הכי מהודרים.
פעם בשנה במשך שבוע, את לא אוכלת כמעט כלום חוץ מתפוח אדמה ומצה.
הא, וגם פעם בשנה את עוברת לגור במשך שבוע מחוץ לבית או ברחוב.
מוזר לא?
את גדלת לתוך זה, וזה נראה לך נורמלי, אבל האמת היא שאת פשוט שונה.
יודעת מה? את מעבר לזה, את מיוחדת, מרוממת.
יש לך גבולות ורסנים. את לא עושה כל דבר.
לא כל מה שבא לך באותו הרגע.
וזה עוד לפני שדיברנו על טכנולוגיה…
העולם רץ, מתקדם, לא מפסיק לשניה.
ואת כל שבת, עוצרת למנוחה.
אין טלפון ואין כלום.
וימות העולם אבל אצלך – שבת.
כמה מיוחד זה, כמה מרומם זה.
לחיות חיים עם תכלית, עם מהות.
עם כללים, עם גבולות.
הלשון לא משתלחת ללא רסן.
בדיבורים טמאים שרק מורידים.
זה גבוה, זה גדול, זה עוצמתי.
להיות מחוברת לשרשרת של דורות בת אלפי שנים.
כי עם שיש לו עבר. יש לו גם עתיד.
וכמה כיף, כמה זכות, כמה אושר.
אני – יהודיה.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.