כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
ילדה שבי\שיתוף, אשמח לביקורת…
-
ילדה שבי\שיתוף, אשמח לביקורת…
הי ילדה,
טוב שאת אומרת את מה שאני מרגישה,
טוב שאת שמה לי מראה בפנים.
פותחת דלתות נעולות.
טוב שאת לא מפחדת מעצמך.
טוב שאת לא מפחדת ממני.
טוב שאת עדיין לא מכירה את כללי הרגש הלא כתובים.
טוב שעדיין לא פתחת את ספר ה’אמורים’ של העולם,
מרגישה את עצמך.
בלי לחשוב פעמים.
אמן עלי.
כל כך רוצה לדמות לך.
להעיז להרגיש את הכאב.
להעיז לחוות חוויות קשות.
מסתבר שגם אני הייתי כמוך פעם.,
לפני כמה שטויות שהעולם לימד אותי.
לפני כמה כיסויים שהצמחתי ללב שלי.
איך שמת לי מראה מול הפצע הכואב שלי.
בלי להתבלבל.
בלי להתכוון.
פתאום הפגשת אותי עם עצמי,
בלי הכנה.
זרקת אותי לילדה שבי.
כל כך כואבת היא הייתה.
כל כך מאשימה.
את כל מי שלא הגן עליה מהכאב.
הייתי שם מולך.
דמות חינוכית.
אמורה להגיב נכון.
אבל כאבת לי כל כך.
ורק שתקתי מכאב.
התייחסתי לפרטים הטכניים,
טייחתי את הכאב שלך.
לא יכולתי להתמודד איתו,
הוא מוכר לי מידי.
הוא חי בתוכי יום יום.
ברחתי.
ברחתי לאשמה שהאשמתי את עצמי.
סליחה.
סליחה שעשיתי מה שכולם עשו אז.
ברחו.
סליחה שלא הייתי שם בשבילך,
סליחה שלא הגנתי עלייך.
שנטשתי אותך בקרב של גדולים.
של גדולים ששכחו להרגיש פגיעות,
של גדולים שהסתכסכו עם עצמם,
ששכחו שיש קטנטנים שיודעים לחיות נכון.
לחיות טבעי.
סליחה ילדה שלי.
ותודה.
תודה שהפגשת אותי איתה.
נתת לי הזדמנות לבקש סליחה מהילדה שבי.
סליחה ילדה שבי,
סליחה שנטשתי אותך לטובת העולם הנורמאלי.
סליחה שהשארתי אותך לבד בכאב.
ברחתי לעולם של גדולים מחוספסים.
סליחה שטייחתי לך רגשות בטייח אטום.
מבטיחה להחזיק לך יד מהיום.
ללטף כשיכאב.
לנגב את הדמעות.
מבטיחה להיות שם בשבילך.
ילדה שבי.
-
5 תגובות
-
וואו
!
-
וואו. אין מילה אחרת.
כתיבה נוגעת, מרגשת, יפהפייה. לקרוא ורק שלא יסתיים.
מדהים.
-
וואו נדיר.
כואב ואמיתי כל כך!
הלוואי שנצליח לצעוד יד ביד עם הילדה הקטנה שבנו,
לחיות איתה בשלום…
-
אאאחחחחח
חיי, בועט, כואב!!!
-
איה, איזה כואב.
Log in to reply.
