אוואו איזה יפה!
כ”כ אהבתי.
מצרפת משהו עליו
על הכאב הזה:
רציתי לכתוב עליך
לא רציתי לפגוש בך
אני מתרחקת ומנסה לברוח כמה שאפשר
אבל אתה תמיד מוצא אותי בכל מקום
כאילו מחכה לי מעבר לפינה
כמה שאני יעבוד על עצמי
אתה תבוא ותפיל אותי
תשאיר אותי חשופה, פצועה
לפעמים בלי שום הצלה
אתה גורם לי לחיים נוראיים
לסבל מתמשך, וייסורים גדולים
אני איתך לא מצליחה לנשום
כל חלק אתה כובש בביטחון
לפעמים אתה מגיע בכזו עוצמה
שגורמת לי לפעול בכל צורה
אני נכנסת לבועה
לעיתים לניתוק ובריחה
לעיתים אני מצליחה להילחם נגדך
לנצח, להרים ידיים נגדך
אך לעיתים אני מנוצחת
אתה גדול עלי יותר מדי
אני לומדת להרכין ראש
לחכות שמה שהבאת עלי יעבור
ברגעים אתה משתלט עם כל העוצמות
מטביע אותי מתחת לכל המצולות
ואני רק רוצה לעשות הכל כדי שתעלם
גם במחיר של העלמות לגמרי
מדי פעם אתה נותן לי רגעי חסד
מעניק לי הצצות חטופות מעבר למים
נותן אפילו לנשום, לחייך, להנות
ואז מיד מחזיר אותי בקול רעש גדול
חונק, מתאכזר. בכלל לא מרחם
זורם בי כמו דם, אבל כואב, פוצע.
חלק ממני, שאני מנסה להפריד.
אתה זה לא אני!