• כתיבה ספרותית

  כוחה של מילה

  פורסם ע"י ס. מגנזי  הוראה רכזות וחינוך on 23/04/2025 ב2:25 pm

  מחפשת סיפורים קצרים עם מוסר בנושא ‘כוחה של מילה’. (לפרויקט שאני עובדת עליו)

  דרושים לי סיפורים עם משמעות ומוסר השכל, כאלה שילוו את הקוראים הלאה ויחוללו רצון לשינוי.

  מצרפת אחד לדוגמא:

  “אני זוכרת את היום המיוחד ההוא, בו נורית המורה שלי בכיתה ט’, עמדה מלוא קומתה מעל שולחני.

  שפתיה היו מהודקות לחיוך נטול שיניים, ובעיניה הבזיקו שני פנסים.

  היא אחזה פתק זעיר קרוב לליבה, ואני הרמתי את עיני לתלתליה העוברים את קו הכתפיים, התלתלים האדמדמים, הנוקשים מכמות הג’ל שמרחה עליהם כמה שעות קודם לכן לפני שיצאה מביתה לעוד יום בו היא תיצוק מחוכמתה לדור ההמשך, לעוד יום בו תעצב את הדעה, השאיפה, הביטחון של ילדי כיתה ט’, הכיתה אותה היא מחנכת כבר מתחילת השנה ביד רמה.

  “מי מצטיין השבוע?” קולה מצטלצל באוזניי גם בחלוף שני עשורים תמימים.

  ליבי הלם בחוזקה, מי? אני המצטיינת? הד הגמגום שלי צעק מתוך ראשי.

  “מצטיינת השבוע היא: שרה’לי”.

  גם בחלוף שני עשורים תמימים כול חושיי מתגייסים לטובת הזיכרון המתוק –

  ריח הבושם של נורית מכה באפי, ג’קט הזית הקצר והמחויט, הנאה למראה. החיוך שהתיז חיבה יתרה.

  כן זה היה נפלא.

  “אני מודה לך שרה’לי”, היא הושיטה לי את הפתק שהכינה מבעוד מועד ואוסיפה “על נועם הליכות”.

  משפט זה חקוק בזיכרוני, וכנראה שלעולם לא אשכחהו.

  נורית נסכה בי כוח, ביטחון, ובעיקר משמעות.

  אבל לא להרבה זמן.

  אחר הצהריים אחד מתקבל טלפון לביתי, זאת הייתה נורית.

  היא כעסה, הטיחה באימי מילים קשות ואף ביקשה שהוריי יקראו אותי לסדר תכף ומיד.

  “על מה?” זעקתי! “אני המצטיינת, נעימת ההליכות!”

  “היום איחרת לכיתה?” אימא שלי שאלה.

  “כן.. קצת.. זאת אומרת.. הגעתי לשעה השנייה כי.. -“

  “לא משנה כי.. באמת שזה לא משנה עכשיו. פשוט המורה נורית טוענת שהיא ראתה אותך הבוקר בשיעור נהיגה. אמרתי לה שזה לא יכול להיות” אימא התעשתה שהבינה שדבר כזה לא יתכן, לא באמת קרה.

  “אבל היא התווכחה איתי וביקשה שהעמיד אתך פנים”.

  “אבל אימא זה לא הגיוני” נאנחתי עמוקות בניסיון למצוא הסבר הולם “ודאי שלא הלכתי לשיעור נהיגה על חשבון הלימודים. אני בכלל לא לומדת שיעורי נהיגה. אני עדיין לא ניגשתי לתיאוריה.. זה כול כך ממני והלאה..

  תאוריה? שש עשרה? לא לא בשבילי.. בכול אופן לא עכשיו.

  אימא שלי משכה בכתפיים, והמשיכה הלאה, וכך גם אני, לא יודעת מה מצפה לי ביום שלמחרת, ואם הייתי יודעת שזה ייטול ממני כוחות לכמעט חיים שלמים, הייתי מתקינה עצמי לדורון, תפילה ומלחמה.

  ואם לא הייתי מוצאת לעצמי את הכוחות הנדרשים, אולי לא הייתי חוזרת לשם לעולם.

  וכמה מילה אחת, קטנה ככול שתהיה יכולה לבקוע את כול הקרומים המכסים את הלב.

  וכמה כוח יש למילה אחת אחת בודדה להחריב עולם, להיכנס בתנועה חדה כמו חץ ולפגוע, להכאיב ולדמם.

  כן ליבי שתת דם באותו בוקר שנורית עמדה מולי ונאמה על אמינות ושקיפות.

  והבל פיה כשאמרה לי – שקרנית אחת, סחרר אותי לתוך מערבולות אכזרית.

  “לא הייתי בשיעור נהיגה!” התעקשתי, וככול שהיא הרימה את הקול חזק יותר, הניסיון להוכיח את חפותי הפך נואל מרגע לרגע.

  וכמה נורא זה שאדם בעל השפעה שכזאת, כמו מורה או מחנכת, מזעיף את פניו וחוזר ואומר – שקרנית, שקרנית שקרנית..

  מידי הרבה שקרנית, עובדה שנותרו לי ספיירים לחיים שלמים.

  אני זוכרת שעמדתי מול נורית וחיפשתי את החיוך המהודק נטול השיניים, ובמקומו מצאתי שיניים חדות וחשופות, את הבזק הנחת שעבר בעיניה כמה שבועות קודם לכן שבישרה לי שאני המצטיינת שלה.. איפה הוא? איפה הוא נעלם?

  הלכה לה ילדת נועם ההליכות והגיעה הנה שקרנית.. באותו הבוקר שנכנסתי לכיתה מושפלת וטמנתי את פניי בין שתי כפות ידיים רועדות, הצעקה הפנימית שלי הגיעה עד לב השמיים.

  נורית לא האמינה לי.. כמה נורא זה להיות ילד שקוראים לו שקרן, כמה נורא זה להמשיך לתפקד, לרצות ולהגיע להישגים נאים כשדמות הסמכות שלי חושבת שאני לא אחרת מאשר – שקרנית.

  אתם יודעים מה קרה למוטיבציה שלי ימים לאחר המקרה?

  שנים אחרי?

  יותר מזה, האם נורית יודעת שיש יהודייה אחת בבני ברק, במרחק שני עשורים תמימים, שקרסה תחת ההשמצה האכזרית וחסרת הבסיס שלה?

  וכמה כוח יש למילה?

  מילה אחת קטנה שנאמרה בלא עוול בכפי!

  כי לא באמת הייתי בשיעור נהיגה.. לא.. אולי זאת הייתה מישהי דומה..

  ואם את לא מאמינה לי? ואם אני שקרנית בעינייך? אז לא צריך אותך..

  מאותו היום נוכחתי בכיתה פיזית בלבד, וכול הווייתי הייתה הרחק הרחק.

  כשהמילה שקרנית מטפטפת על סלעי ליבי, שוחקת שוחקת ושוחקת באכזריות.

  נורית הפסידה אותי, אבל ההפסד הגדול ביותר היה שלי – שנתתי לה לשתול באותו בוקר את הזרע שהפך לימים צמח פראי עבות, סבוך ומגביל.

  אפשר לשלוח לי בפרטי.

  אפשר גם בעילום שם כמובן.

  תודה רבה יקרות

  עזר לך? 👍

  ס. מגנזי  הגיבה לפני 1 שבוע, 5 ימים 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב