כותבות (ולא רק), אפשר להעיר לכן?

[רות רוט]

אל תסיימי את תפקידך, מירי. תעירי על דברים נוספים.
אני מתגברת לא להעיר (משאירה עבודה לעורכת הלשון או למגיהה. בתקווה שהן לוקחות
לפי שעות או לפי רמת הטקסט המקורי 😜)
אבל כשאני כותבת כאן בקהילה – אני מקפידה על תקינות פי אלף מהרגיל.

[מימי קדוש]

ברצינות? יש לומר “תשובה כן” ולא “תשובה כנה”?

האמנם הבנתי נכון????????????????????????????????????????????????????????.

[מימי קדוש]

אויש, נפל לי פתאום האסימון. אני נזכרת בגב’ טשרנוק:

אין אך אדם כנה בעולם הזה.

יש אדם כן.

תודה על התזכורת. חוששני שנפלתי בזה יותר מפעם אחת…

[מירי]

אני גם לא מעירה על שגיאות מהסוג הזה

(אפילו שזה ממש מגרדדדדדדד לי)

כי אני חושבת שזו עבודה של עורכת

מי שמפרסמת פה, לביקורת, ומתכוונת אחר כך לפרסם – אני מניחה ומקווה שתהיה רצינית מספיק בשביל לקחת עורכת שתעשה את העבודה הזאת

בעיני, מתבקש ומתאים יותר לפורום מהסוג הזה להתמקד בביקורת על התוכן (גם ביקורת חיובית, כמובן 🙂 )

כן חושבת ש:

1. כמו שרות כתבה –

גם אם סוף החומר יעבור לעורכת,

הרבה יותר מכדאי לבדוק טובבבבבב לפני שמעלים כאן, שאין שגיאות מביכות

זה מוריד את הרמה, וחבל

2. אם יש מישהי שכן רוצה הערות דווקא מהסוג הזה – שתגיד!

עד כאן המלצות ועדת ביקורת 😉

[רות רוט]

תשובה כֵּנָה
רגש כֵּן
הטעות היא לומר על זכר כֵּנֶה

[פנינה ריימונד]

רות, הדיון הזה תפור עלייך 😊

[מירי סול]

זהו, הייתי צריכה לנקד…

האמת שלא הייתי מעירה אם זה לא היה צורם לי דווקא ב…תגובות!

זאת הייתה נקודת השבירה🙃.

שם זה פשוט חזר על עצמו שוב ושוב באותו שרשור, תודו שזה דבר שמחייב תגובה😢

[דינה רייכמן]

במבט מהצד, חשבתי לעצמי אילו אני הייתי שוגה וכותבת כנה במקום כן (ואני לא הולכת לבדוק אחורה אם היתה לי פעם שגיאה כזו בפורום. פוטנציאלית, זה היה יכול לקרות, כי לא הייתי מודעת לדיוק הלשוני הספציפי הזה. כנראה שהמורה המוזכרת בשרשור לא לימדה אותי),

נראה לי שאם הייתי מקבלת תגובה פשוטה ועניינית: כדאי לשים לב שבעברית בלשון זכר אומרים כן ולא כנה (ועוד יותר טוב אם היה הסבר עקרוני יותר – “כי השורש הוא … כמו למשל במילים….” ואז אבין יותר לעומק את העקרון ואוכל להחיל על מקרים נוספים). אני חושבת שהייתי מרגישה הרבה יותר נעים.

שרשור שלם על השגיאה שלי, עם מגרדדדדדדדד לי ארוך שמדגיש כמה השגיאה שלי מציקה וצורמת – אותי אישית היה מביך יותר.

גם הימנעות קיצונית מביקורת, וגם ביקורת מודגשת – הם 2 צדדים של אותו מטבע שאומרת שאם טעית כנראה משהו בך פגום, וטעות היא דבר מבייש מאוד (מזכיר לי הערות מסוג: איך יכול להיות שכותבת מוכשרת כמוך טועה?)

ואני חושבת שככל שהמסר יהיה – טעויות הן דבר אנושי מאוד, כולנו טובים אבל לא מושלמים, ו.. כן. יש סופרות מוכשרות שהצד הדקדוקי פחות חזק אצלם. ויש גם כאלו שאולי בדרך כלל כותבות נכון מבחינה לשונית ועם זאת יש טעויות מושרשות שהן פחות מודעות אליהן, וזה לגיטימי. ו… כן… גם כותבות מוכשרות וטובות עלולות לטעות. וזה דבר פשוט שיכול לקרות ולכן זה פשוט להסב את תשומת הלב לטעות… לכן נראה לי מאוד נכון שאם שגיאה מסוימת בולטת – להעיר. אבל בצורה עניינית ופשוטה. לגופו של עניין. גם אולי כדי שהטעות לא תמשיך להשתרש. וככה גם כולנו (גם מי שלא אלופה בדקדוק) נלמד. (בדיוק כמו שלמדתי אני משהו חדש מהשרשור הזה, ותודה על כך….)

[דינה רייכמן]

עוד משהו. אולי הייתי מבדילה בין קטע כתיבה, שנכתב מתוך השקעה רבה יותר ומן הראוי להגיה אותו יותר מבחינה לשונית לבין תגובות, שמטבען הן בשפה יותר חופשית.

מצאתי את עצמי תוך כדי כתיבה חושבת: רגע, אני כותבת נכון? מבנה המשפט שלי תקין? האם אין לי שגיאות? (בהחלט נראה לי שיש כאן מה לשפר) ואז אמרתי לעצמי – די, תרפי. תתמקדי בתוכן ובבהירות של הדברים. חושבת שאם אצטרך להגיה כל מילה שאכתוב – פשוט אפסיק לכתוב.

יחד עם זאת, אם יש שגיאה משמעותית… אפשר בהחלט להפנות את תשומת לבי. אין לי מטרה לכתוב בשגיאות… אבל בבקשה, בלי לרמוז שהקטע צריך המון הגהה, ובלי תוספות והתנצלויות, ש”הפוך על הפוך” מדגישים את ההערה יותר (אם מבקשים סליחה כנראה שההערה מאוד מביכה ואולי זה סימן שהשגיאה שלי היא משהו נורא ואיום) .

[מירי]

אויש, דינה

קודם כל התנצלות, תודה על הפניית תשומת הלב

ממש, אבל ממש לא התכוונתי לטעות הספציפית הזאת, וחלילה לא למישהי ספציפית

שליטה בשפה ברמה של אפס טעיות לשון זה מקצוע לכל דבר, ואף אחת מאתנו לא חייבת לבחור במקצוע הזה 🙂

ובדיוק מהסיבות הנכונות שציינת (כמו רמת ההשקעה בבדיקה משגיאות בקטע קליל / כזה שישבו עליו ממושכות ומיועד לפרסום בשלב כזה או אחר) אני חושבת שהכי פשוט יהיה לציין – אם מישהי מעוניינת גם בתיקונים לשוניים או לא

כי כמו שאת אומרת – בהרבה הרבה מקרים המטרה היא התוכן והבהירות, או שמעלים סוג של טיוטה ראשונית, לפני הגהה, בשביל לקבל ביקורת על הרעיון באופן כללי, ואז באמת מיותר להתקטנן על כל מילה. זה לא המקום

[דינה רייכמן]

בהמשך למה שכתבתי קודם.

חשוב לי להדגיש שברור לי מאוד שהכוונה של הכותבות היתה טובה. להעיר בעדינות ולא לפגוע. ואני חושבת שלכולנו מרוב שלפעמים אנחנו לא רוצים לפגוע אנחנו מוסיפים הרבה מילים של התנצלות….

וזה גם נכון שלפעמים שגיאה מסוימת מאוד צורמת למישהי מסוימת, ושגיאה אחרת תצרום למישהי אחרת… ומי שיש לה רגישות לשונית, לפעמים זה באמת מגרדדדדד ומפריעעעע. (מאוד מכירה את ההרגשה הזו)

פשוט כשקראתי את כל השרשור, במצטבר, הרגשתי קצת לא נוח, ומהמקום הזה כתבתי (וזה ממש לא הופנה כלפי תגובה זו או אחרת, אלא לסך הכל…) וחשבתי שאולי נכון לשקף את ההרגשה הזו. ולהציע אלטרנטיבה להעיר בצורה עניינית ונקודתית ופחות להוסיף מלל סביב עצם הביקורת. זו נקודת מבט אישית שלי, משקפת את ההעדפה שלי, ובהחלט יתכן שאחרות היו מרגישות נוח עם סגנון אחר.

למעשה, אחרי שקראתי את מה שכתבתי, חשבתי שגם אני עצמי הכברתי מילים במקום לכתוב בצורה עניינית ונקודתית. כנראה שהסיפור הזה של “לבקר-לא לבקר” מאוד מפעיל את כולנו…

[רות רוט]

דינה, נהניתי מאד מהתגובה שלך.
ובלי להכביר במילים נוספות… הסבר:
בדקדוק העברי קיימים שורשים בני שלש אותיות ובני ארבע אותיות (בדקדוק של
לשוה”ק קיימים גם שורשים בני שתי אותיות, לפחות לפי חלק מהדיעות, אבל איני
נכנסת לזה).
כשכל קבוצת שורשים בעלי מכנה משותף + כללים משותפים מכונה “גיזרה”. לדוג’:
גיזרת הגרוניות שכוללת שורשים שבתוכם יש אות גרונית – שמשפיעה על הניקוד. וגם
הם מחולקים לתתי קבוצות – עה”פ גרונית, פה”פ גרונית וכו’.
שתי גזרות מורכבות יותר מהאחרות להקנייה ולניתוח – והן גיזרת ע”ו וגיזרת ע”ע.
גיזרת ע”ו כוללת בתוכה שורשים שהאות האמצעית של השורש (עה”פ) היא ו’ או י’ –
והיא הופכת לאות נחה או נעלמת במהלך ההטיה. לגזרה זו יש הטיה מיוחדת.
גיזרת ע”ע כללת בתוכה שורשים ששתי האותיות האחרונות של השורש (עה”פ ולה”פ)
זהות – ואחת מהן נופלת בהטיה ומקבלת דגש. (הכללים פשטניים מאד, אם את באמת
רוצה ללמוד בואי לשיעור דקדוק 😉 )
לגבי גיזרת ע”ו:
אנחנו מכירות את ההטיה הבסיסית של בנין קל בהווה – שורש ק.ו.מ. – בהווה בנין
קל: קָם קָמָה קָמִים קָמוֹת.
אבל כמו בכל הזמנים לבנין קל בהווה יש כמה משקלים (אולי לכן קוראים לו בנין קל
– כי הוא הבנין הכי קשה? 🤔)
וגם בגיזרת ע”ו…
כך שבמקביל לקָ יש את מֵת, עֵר ועוד – שמנוקדים בצירה ולא בקמץ. (שורשים:
מ.ו.ת. ע.ו.ר)
ובהטיה המלאה (של הווה בנין קל): עֵר עֵרָה עֵרִים עֵרוֹת
שורש כ.ו.נ. בבנין קל ניטה על דרך זו, ולכן יש לומר: כֵּן כֵּנָה כֵּנִים
כֵּנוֹת.
אך טעות זו מושרשת עמוק בתוך ציבור-שונאות-הדקדוק-לשעבר-ולשהווה…
ובהחלט יש גם מורות לדקדוק שלא מלמדות את החומר הזה וממילא שוגות בו.
וכמו שכתבת, טעות עלולה לקרות לכל אחד ואחת, באשר הוא בן אנוש.
אולי נעשה בתוך הקהילה איזה אזור של פ(נ)ינת הדקדוק?
מיועד לחובבות כמוני… 😉

[רחלי]

רות, תודה על ההסבר! אני בעד פ(נ)ינת הדקדוק…

דינה, מבחינתי המטרה של ההערה הזאת בשרשור נפרד הייתה דווקא כדי לעורר את תשומת הלב באופן כללי למשהו ספציפי שהפריע לי הרבה פעמים בקהילה. ברור שגם אני וגם כל אחת אחרת לא חפה תמיד משגיאות דקדוקיות!

לא התכוונתי שיהיה פה מזה כזה עסק🤭
אבל אם בגלל זה יפתח פה אזור לדקדוק אז אולי היה שווה…

[דינה רייכמן]

תודה רות על ההשקעה שלך בשיעור דקדוק כאן בפורום…

אז כתלמידה – זה באמת מעניין אותי, (רק שאני לא ממש שולטת בפרטים) ומבחינתי מה שהתחדש לי הוא ש”כן” הוא מגזרת ע”ו (כלומר שהשורש הוא כ.ו.ן). מעניין….

[רעות אנסבכר]

גם לי הפריע כמה פעמים…

ובאמת כאן המקום שראוי יותר לכבד את המילה כבוד בסיסי.

שמנה לב – זה קורה ממילא

כל השרשורים ה’סתמיים’ פה

מנוסחים הרבה יותר טוב

מפוסקים

פחות שגיאות הקלדה

מבקהילות אחרות…

[רות רוט]

רגע, עוד לא הבטחתי שיעורי דקדוק… ופינות תוכן וקירות וזה…
זה ב”הוראה למידה ועזרים” 😉
אבל בהחלט קיבלתי רעיון לקדם בתוך הקהילה כאן את התחום הלשוני. הוא בהחלט חשוב
לכותבות, גם אם הן מעבירות אחר כך את החומר להגהה.
הצלחות לכולן!

[מימי קדוש]

מירי,

אני אישית מעוניינת בכמה שיותר ביקורת, ולא. אני לא מזוכיסטית.

המטרה הראשונית שלי כשאני משתפת פה במשהו שכתבתי- היא לקבל ביקורת כדי להשתפר, להשתכלל ולהיות כותבת יותר טובה.

ראשית- אני זקוקה לביקורת על התוכן, המבנה, סגנון הכתיבה, הגיברים וכו’.

שנית- להערות לשוניות, מבנה תחבירי, מילים שגויות.

ולבסוף על שגיאות כתיב.

אני לא יודעת אם זו המטרה של כל הכותבות…

[מירי]

איתך זה עסק אחר

בקשת – מקבלת

אבל לא כולן בקשו כ”כ יפה כמוך 🤣

[פנינה ריימונד]

😆

אם להיות בנאדם כנה, את פשוט צודקת!!!

😂😉😜