דיונים - כתיבה ספרותית |

ככה פתאום/ת. פרנקל.

כתיבה ספרותית

ככה פתאום/ת. פרנקל.

פורסם ע"י תמר פרנקל אומנות הבמה והפקות תוכן on 16/06/2024 ב9:07 pm

זוכרות את ככה פתאום מהעבר?

נכתב שבוע לפני פסח,

מוצאי הכטבמים.

וקיבל המשך השבוע,

קריאה מהנה.

ככה פתאום/ת. פרנקל.

ככה פתאום,
יוצאת שבת.
ככה פתאום,
מלחמה.
בפוקס.

באותה ווריאציה,
לפני 6 חודשים במדויק(!):
ככה פתאום,
חטופים.
ככה פתאום,
מחבלים.

באותה ווריאציה,
לפני 4 שנים במדויק(!):
ככה פתאום,
בידודים.
ככה פאום,
נגיפים.

באותה ווריאציה,
באלף פעמים:
נסיון לפיגועים,
חיסול מחבלים.

מה קורה פה?

יוצאת שבת,
הפעם.
אז כן,
לא היה ידע מוקדם.

לא כל היום בלחץ,
כל השבת.

אבל,
איך שהיא יצאה,
מה נהיה?

היסטריה וחרדה.

ביטול המוסדות,
כמו הקורונה.
כניסה לממדים,
כמו חרבות ברזל.

ועכשיו?

צריך להכנס לממד,
ברור.
אבל יודעים,
שנשלחו מאות איומים,
אין להם יעד ממוקד.

וזה הsay של אבא אלינו;

חברה,
שלחתי,
טילים בכל הסוגים,
כטב”מים בכמויות,
הכל בצרורות.
בדרך הטבע הכל פתוח.
מה אתם רוצים שיהיה?
כרגע הכל תלוי בכם.

תתפללו,
תלמדו,
תהילים,
תצרחו אלי,
רק תיפנו,

ואני יכוון, ישנה,
איך שצריך,
מה שצריך,
במידה וזה טוב.
במידה והבנתם את המסר.

כי אתם יכולים להמשיך
לתקוע ראש בחול.
בת יענה, ולסתום.

והכל יתנהל כדרך הטבע,
ויגיעו הכטב”מים ויתרסקו פה.
וירסקו אתכם מחרדות.

ויכולים להבין ת’רמז,
תמסר שאני שולח אליכם,
ותראו,
אבא גדול,
יכול הכל.
יכול שיפול על הערבים בישראל,
יכול שלא יפול, יעלם.
יכול שיירוטו לפני הגבולות.
יכול עוד המון,
יכול ה-כ-ל-!

תלוי בכם,
רוצים שישתנה?
רוצים נס?
תבינו את המסר,
שלא נצטרך להסביר לכם,
ברור יותר,
עמוק יותר,
חזק יותר.

שובו אלי,
ותינצלו❣

ואנחנו,
נבין את המסר,
נפעל לפי ראות עינינו,
ופתאום יהיה קול שופר.
משיח בפתח.

והפעם-
ללא תאוריות מיותרות.
כל כביש 1 מלא במשאיות,
שמן- לכל קורבן-ליטר.
בכבשים ופרות להקרבת הקורבנות,
במלייארדי אנשים מכל העולם,
על כנפי נשרים.
נאכל את קרבנות תודה,
היום.

ובעוד שבוע,
בליל הסדר.
נעלה כולנו,
נעלה לרגל.
נקריב קרבנות,
נהלל, ונודה.
הלווים ינגנו,
נשב לסעודות,
לגמור את הקורבן עד השקיעה.
נהיה רגועים, הרבה יותר.
ונרגיש, ונשמח מכל הלב,
יש לאבא בית,
ואלינו הוא התקרב❣💖

ו—כן,
הוא התקרב.
אמנם לא כפי שחשבנו,
שציפינו, שייחלנו, שקיוינו.
כי פשוט—-,
כנראה עדיין לא זכינו,
לא הגענו לשיא הקדושה,
שהמשיח יוכל לבוא,
ושיבנה בית הבחירה.
עוד רגע,
עוד מעט,
מרגישים את זה קורה.

אבל בדרך,
אבא שולח לנו,
תמרורים, סימנים,
וגם הפתעות.

ככה פתאום,
חילוצים.
ככה פתאום,
משוחררים.

וגם הנה,
פתאום מופיעים.

ככה פתאום,
סיפורי ניסים.
וגם,
ככה פתאום,
החיים ממשיכים.

וכן,
ה”טרגדיות”
פוחתות אחת אחת,
לאט לאט.

ואנחנו מתחילים,
לחזור לשגרה,
ושוב,
אבא שואל,
את אותה שאלה;

אתם יכולים,
לחיות את הרגיל,
את הטבע-
מבלי לשכוח אותי לרגע?

תמר פרנקל הגיבה לפני 5 חודשים 2 חברות · 2 תגובות
2 תגובות

מרים סולובייציק
יעוץ אימון והנחיה
חברה
16/06/2024 ב11:02 pm

לגמור את הקורבן עד השקיעה.

את קורבן הפסח צריך לסיים עד חצות הלילה ולא עד השקיעה.
תמר פרנקל
אומנות הבמה והפקות תוכן
חברה
23/06/2024 ב3:09 am

תודה על הדיוק.