כל מה שיש לך – שיתוף:)
-
כל מה שיש לך – שיתוף:)
יום אחד פתאום הבנת שאת גדולה
בלילה הרגשת כל כך קטנה
ובבוקר שמת את הילד בבית ספר יצאת לעבודה, הכנת ארוחת צהריים ולפני שאספת אותו מבית הספר עוד הספקת לקנות כמה דברים דחופים כמו קישוט לעוגת יום ההולדת שלו, מתנה שהוא חולם עליה כבר תקופה ועוד שתי חולצות שראית בסייל.
לא נכנסת לזארה בסוף. כבר לא נשאר לך זמן. לא נורא זה לא שאין לך באמת מה ללבוש אבל כבר הרבה זמן לא התחדשת בבגדים חדשים.
אז אספת אותו מבית הספר. הקשבת לכל הסיפורים המסעירים במיוחד שקרו היום, כמה שהמורה סתם נותנת מלא שיעורי בית ושהיא הוציאה את רועי מהכיתה בלי סיבה וזה לא פייר.
הוא התבאס קצת שלא הכנת לו פסטה כי רציתי שיוכל גם דברים בריאים. בסוף הסכים לאכול חצי צלחת.
אפשר לשחק עם חבר? בטח שאפשר. רק קודם תסדר את החדר.
הוא לא רוצה ושוב מתווכח ועושה כל דבר בפרצוף חמוץ כאילו מעבידים אותו קשה כל החיים. ולכי תסבירי לו כמה הוא בר מזל ולא כל ילד מקבל את כל מה שהוא מקבל…
זה הגיל הזה שבו הוא חושב שהוא יודע הכל.
זה הגיל הזה שאת אתמול היית בו ופתאום התעוררת למציאות שהבן שלך רואה אותך בתור המבוגרת שלא מבינה כלום על הגיל הזה.
ותזכרי, זה הגיל הזה!
וגיל ההתבגרות יעבור לו כמו שהוא עבר לך.
כמו שכל דבר בחיים עובר!
והוא יבין הכל. רק יקח לו קצת זמן.
ואת תביני הכל. ואת יכולה להבין כבר עכשיו
את נותנת כל מה שיש לך!
תכתבי את זה בפתק גדול ותתלי על המקרר
אולי הוא צריך ממך יותר. אולי זה לא מספיק לדעתו.
אבל זה כל מה שיש לך.
וזה בסדר גמור
ואולי את תטעי
ואולי כבר טעית.
אבל לא זה מה שרצית.
כל דבר בחיים שלך זה הוא.
יבוא יום שהוא יראה את זה. שהרמת לו מסיבת יום הולדת מהסרטים והבאת לו מתנה יקרה.
ולא, בסוף לא הספקת לקנות את השמלה שרצית.
אבל יבוא יום, והוא לא כזה רחוק, שהוא יבין.
ויעריך.
וירחיב לך את הלב בחיוך שלו.
והעיניים שהיום מאשימות אותך- ביום הזה יעריצו אותך.
על מה שנתת
גם כשלא היה לך כלום.
ועל הנפש הבריאה שגידלת בעולם המטורלל הזה.
אז עכשיו תזדקפי.
תביטי בפתק שעל המקרר
‘את נותנת כל מה שיש לך’
ויאלה אולי מחר באמת תכיני לו פסטה.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.