כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
כמה אני רוצה שתגידו שאני הכי טובה
-
כמה אני רוצה שתגידו שאני הכי טובה
זה לא כייף שעוקפים אותך בתור.
זה לא כייף שעוקפים אותך בכביש.
לא כייף.
לא כייף להיות מהאלה שהגיעו ראשונים, ולמצא את עצמינו אחרי כמה כאלה שהגיעו אחרינו.
במיוחד שאנחנו הגענו מוקדם והם המאחרים.
עמדנו בתור. חיכנו.
והם שהגיעו אחרי ולא התאמצו יותר מידי, עברו – חצו את התור לפנינו.
מה זה עושה לנו באותו רגע? כיווץ.
כיווץ לא נעים של, נכשלנו.
הם מסתכלים עלינו עכשיו בניצחון כאילו הם ניצחו אותנו, ואנחנו מאחור מתחברים לבוז.
לבוז הפנימי הזה, שאם אתה מצליח, מגיע מוקדם, נוסע מהר, עומד בתור הראשון אתה נחשב לשווה.
למצליח.
לראשון.
ראשון פשוטו כמשמעו.
בכל מקום בחיים. בכל שלב. בכל מקרה.
ואם עמדת ראשון בתור ומישהו עקף, וגם אחריו וגם אחריו, ואתה כבר לא ראשון ולא שני, הם מסתכלים עליך כאילו לקחו לך את הכתר, והלב מתכווץ לאפס.
לקחו לנו את המקום הראשון.
כן,
תמיד היינו רוצים להיות הראשונים בתור.
כשרצנו מהר להסעה כדי לתפוס את המקום הכי טוב…
בתור למגלשה בפארק המים…
בתור בבית מרקחת כשיש 20 ממתינים אחרינו…
בתור לקופה הראשית של גן החיות…
לתפוס מקום ראשון בהצגה…
מקום ראשון בהרצאה…
מקום ראשון בשולחן שבת…
מקום ראשון מול כולם…
כן, להיות ראשון. והכי טוב. הכי מצליח…
שכולם יגידו,
ואהוו.
כל הכבוד/ אלוף/ מוכשרת / גאון/ חכמה/ כשרונית/ תותח.
כמה זה מעצים אותנו, ועושה לנו טוב.
כן רק זה,
שאומרים עלינו, שהצלחנו.
שאנחנו בשורה הראשונה עם החכמים, המוכשרים, והמצליחים.
אוי, אין תענוג גדול יותר.
אנחנו מחטטים רגלינו בחניות בגדים, נעלים ואביזרי אופנה, ימים ולילות, ומשקיעים ממיטב כספינו, וחושבים שם, מה יגידו כולם על זה. ובמקרה הפחות טוב שהשכנה ממול שתמיד נראית הכי טוב, פעם אחת תרגיש פחות שווה עם הבגד שאין לה.
והשכן שנוסע עם הגיפ מעלינו, שיסתכל בקנאה שאין לה שני, על האוטו… האוטו שיצא עכשיו מהנילונים והוא המילה האחרונה.
אוי איזה תחושה. כולם אחרי. אחרי… אחרי…
כן…
תחושה של גיבור, מנצח, בקרב.
בקרב של איך אני נראה בעיני כולם, ואיך אני הכי יותר מכולם.
כן,
להיות שם.
בראש הרשימה של האנשים החשובים. המפורסמים, הידועים, המצליחים, המרשימים והיפים.
——-
כל העולם כולו גשר צר מאוד.
כולנו עומדים בעולם הזה בשורה כל הזמן.
על גשר צר מאד.
והעיקר לא לפחד כלל.
לא לפחד להיות אחרון בתור.
לא לפחד להיות באמצע.
כן באמצע, גם כשאני יכול להשיג ולהיות ראשון, לפני הרבה אחרים לפני.
לא לפחד להיות אחרי.
להיות אחרי, עם הבגד והמכונית מיד שתיים, גם כשיש לך את מלוא היכולת והאפשריות.
לזכור שהמקום הראשון יכול להיות דווקא כשאתה באחרון.
להיות ראשון דווקא כשהשם שלך לא מתנוסס במקום הראשון.
להיות ראשון גם כשהעולם מעולם לא שמעו את השם שלך בחוצות.
כי יש מנהיג לעולם, והוא על ההגה. ברצונו אנחנו למעלה ברצונו למטה.
לעיתים מסובב את הרכבת , הראשון הוא אחרון והאחרון הוא הראשון.
הראשון של מי שיודע להגיד,
אני מוותר.
אני נותן.
אני כאן בשבילך.
קח אח שלי.
זה המקום שלך.
בוא תהייה ראשון.
נכון הגעתי לפניך, אבל אני רוצה לתת לך מתנה. לתת לך את המקום שלי.
והוא מסובב הסיבות, יודע שבגשר צר מאוד, כשאין מקום לדרוך, ההוא שהלך אחורה כדי לתת לאחרים בסבוב הבא הוא הראשון בעל כורחו.
שנזכה.
-
1 תגובה
-
מדהים.
איזו אמת נוגעת…
Log in to reply.
