שרי, זה לא כזה הזוי.
הגיוני מאד.
תעשי חשבון: כמה עולה פרסומת בעיתון לספר מתכונים? או לקייטרינג?
כאשר הקרדיט לבעלת המתכון כולל פרטי-קשר (לוגו שלה, טלפון או מייל, וכו’) –
מדובר כאן בעצם בפרסומת לכל דבר.
נכון, זו פרסומת עם ערך מוסף – כמו שבתפוצת מייל את לא תשלחי רק את הלוגו שלך
ואת הפרסומת אלא גם קצת טיפים וכדו’ כדי שלא יברחו ממך, נכון?
אז העתון מאפשר לך לפרסם בחינם.
נמשיך בחשבון: כמה משלמים לכותבת בעיתון?
לא ניכנס לכל ענין התמחור, שתלוי במשתנים רבים, אבל כן נתחיל ונגמור בזה
שהכותבת לא שמה שום פרסומת שלה. השם שלה (שלפעמים הוא בדוי;)) וזהו. בלי טלפון
/ מייל / פרטי התקשרות.
אבל היא מקבלת כסף.
אחת שרק נותנת מתכונים לעיתון, בלי שום פרטי קשר ובלי שום לוגו שלה וכו’, כמו
כל כותבת – אני מבינה שהיא תדרוש כסף.
אבל אחת שיש את הלוגו שלה עם חשיפה משמעותית – בעצם נותנים לה פרסומת בחינם!
ועל כתיבה משלמים הרבה פחות מאשר על פרסומת…
אז מה בדיוק הזוי כאן?
(תשובה: מערכת העיתון שמאפשרת פרסומת בחינם).
אגב, אם את רואה כותבות (לא ידועניות שהעיתון רודף אחריהן) שמכניסות סוג של
פרסומת – מקום לתגובה וכו’ (לא המייל שלהן בתוך מערכת העיתון, אלא מייל אישי
שלהן או כמין כרטיס הביקור שלהן), תהיי בטוחה שלא שילמו להן על זה גרוש.